שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ח/מא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה ח

מא) חמץ שנמכר לעכומ"ז בלא פיסוק דמים רק אמר לו שמוכר לו החמץ וקבל ממנו זידאטיק והוא דבר שאין שומתו ידועה ולא אמר לו כדשיימי וכו' (כבח"מ סי' ר' ס"ז) ועבר עליו הפסח נראה דלא אהני ליה המכירה והוי חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח ואסור ועיין ביו"ד סי' קב"ל ס"ב ועיין נשמת אדם תוך סי' ג' דאם מכר החדר לעכומ"ז ולא פסק דמים הוי חמץ של עכומ"ז ברשות ישראל וכו' דאף שפסק דמים על החמץ כיון שלא פסק על החדר אינו מועיל עי"ש ואפילו אם מכר בכסף ומשיכה דהיינו שנתן לו דינר לקנין כסף ומשך ולא היה פיסוק דמי המקח ביניהם כתב בבאר יעקב בחלק יו"ד בד' צ"ב ע"א דמוכח מש"ס דע"ז ד' ע"א ומדברי רש"י דלא מהני. ובעובדא שבחתם סופר סי' קל"ג שאחד קנה מחברו חמץ ולא היה פיסוק דמים ביניהם והיה החמץ בדרך ולא נמכר לעכומ"ז קודם הפסח ולפי הנדון הדבר תלוי באם נאמר דהקונה קנה החמץ יש לאוסרו אחר הפסח ואם לא קנאו והרי הוא ברשות המוכר מותר אחר הפסח (עי"ש גופא דעובדא) פסק דלא קנאו והרי הוא ברשות המוכר משום שלא היה פיסוק דמים ביניהם שמעת מינה דכל שלא היה פיסוק דמים ביניהם לא חשיב מכר כלל ומינה נלמוד דה"ה כשמכר ישראל לעכומ"ז ולא היה פיסוק דמים ביניהם הרי הוא ברשות המוכר והוי חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח ואסור וכן כתב בספר שבילי דוד בקונטריס הקניינים (שאחר סי' ש"ך) בחקירה ג' אות ט"ו והנה זה כבר ידוע דמכירה בלא פסיקא לאו כלום היא וכו' ואם כתב שמוכר לו כל חמץ שימצא אצלו וכו' ועל כל פנים פסיקא בעי וכו' ויכתוב שמוכר לו כפי אשר ישומו אחר כך עכ"ל ובס' אגודות אזוב מדברי בחלק א"ח סי' י"ג הובא שם תשובת הגאון מוהר"י יוסקי וכ' שם בד' ה' ע"ג דאם כתב שטר מכירת חמץ ומסרו לעכומ"ז ושוב נודע ששכח לחתום בהשטר ולא היה פסיקת דמים ביניהם בעל פה כי אם בהשטר כיון שלא נחתם השטר אין כאן מכירה כלל והחמץ אסור בהנאה כחמץ של ישראל עי"ש ובשואל ומשיב מהדורא ג' ח"ב סי' קמ"ח בתוך ד"ה והנה בשנת וכו' עוד נשאלתי באחד שהיה לו שתי ככרות חמץ ונתנם קודם הפסח לעכומ"ז שימכרם בחנותו ולא קצץ לו דמים וגם לא לקח ממנו זידאטיק אם יכול לקבל המעות אחר הפסח והשבתי כיון שמכר אותם ונתנם לחנותו הרי קנאם העכומ"ז ואף שלא קץ לו דמים הרי הלחם מיקרי קצוץ דמים ודומה לדאמרינן בבבא קמא פרק ח' גבי הני קרי דאתו לפומבדיתא דכל שעומדים למכור מקרי קצוץ ועיין ט"ז סי' תנ"ד ע"כ מוכח דבמידי דלא קייץ דמיה ועבר עליו הפסח סובר דאסור:

ואף דהרב שואל ומשיב במהדורא קמא ח"א סי' ג"ץ רצה לחדש דכיון דפיסוק דמים הוא משום אסמכתא אם כן לדעת הראב"ד דסובר דאין דין אסמכתא לעכומ"ז אין לחוש על זה וכו' (ועיין מה שרשמתי בזה בקונטריס הכללים [בשדי חמד ח"א] מערכת גימ"ל אות נ"ה ס"ק ז' ושם הבאתי דאפשר לעשות צד היתר לענין חמץ שעבר עליו הפסח על פי סברת הראב"ד אף שהעיקר כדעת הרמב"ם דיש דין אסמכתא בעכומ"ז) הנה יפה השיג עליו ידידי הגאון בע"ס מנחת משה נר"ו בקונטריס חקת הפסח אות ל"א מהלכה פסוקה ביו"ד סי' קב"ל ס"ב והיא משנה שלמה כיעי"ש והרב שואל ומשיב כתב להתיר בנדונו משום שיש שער קבוע על הקמח שקוצבים המקח שרי המלך מידי חדש בחדשו ועוד דהקנה לו גם כן בשאר קניינים דהיינו אגב קרקע ואם היה מקנה לו אגב קרקע מטלטלין במתנה ודאי היה מועיל ואין לומר דגרע מצד שכתב לו שטר כההיא דאמרינן כיון דנפל גלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני וכו' דהא מבואר בסי' רס"ח דלא גרע משום זה ועיין מה שרשמתי בזה בקונטריס הכללים מערכת הכ"ף אות קו"ל) ובפרט שהתנה שבאיזה קנין שירצה יקנה ומה גם דמכרו לו רק ששכח לכתוב בשטר וכתב במנחת משה שם דמחמת יתר הטעמים שכתב בשואל ומשיב יש צד להקל לאחר הפסח וציין לעיין למה שכתב הוא באות כ"ד ואולי הוא טעות סופר וצריך להיות אות ז"ך דשם הביא שו"ת השואל ומשיב במהדורא תליתאה הנ"ל ועוד כתב שם השואל ומשיב דלפי דברי התבואת שור דמכירת חמץ הוי הערמה בדרבנן ושרי ואם כן אין חשש משום פיסוק דמים שהרי כתב רשב"ם הטעם שמא המוכר יעלה המקח והקונה יזלזל המקח וכאן בלאו הכי הערמה היא שאין בדעת הקונה לקנות ולא המוכר למכור ושרי כיון דמן התורה בביטול סגי עי"ש וזה אינו פשוט דמכירת חמץ הוי הערמה וכו' עיין מה שרשמתי בסי' ט' אות ט"ו. ועיין במה שהבאתי לקמן באות ע"ד בענין פיסוק דמים:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף