שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ג/כא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה ג

כא) מעשה ששלחו יין שרף של פסח על ידי נכרי בלי חותם כלל לעיר אחרת וקבלו הישראל וכבר נתן הלוקח דמים למוכר קודם לכן מהו הדין תשובה יש לדון בזה הרבה ובקצרה זה פתרונו היין שרף אסור לשתות בפסח עיין יורה דעה קי"ח חבית וצריך שני חותמות יע"ש ושמא החליף העכומ"ז ושתה המובחר והטוב והחליף בכפר ביי"ש חמץ ואף ערב פסח עד הלילה אין תקנה לבטל היי"ש זה בששים של יי"ש פסח דאף ספק תורה אין מבטלין ואי בטלו אסור ושאני חמאה דקיל איסורו מאד ושאר טעמים עש"ך יו"ד קט"ו אות כ"ח כן כתב הגאון פרי מגדים בסי' תמ"ה במשבצות סק"ד [בד"ה מעשה] והנה מה שכתב דהוי ספק תורה ואף ספק תורה אם בטלו אסור וכו' נראה דזה תלוי באם יי"ש חמץ ביי"ש של פסח מיקרי מין בשאינו מינו ולקמן בסי' ה' אות ל"ז כתבתי קצת בזה בס"ד עי"ש:

והוה עובדא ביי"ש של פסח שנשלח על יד עגלון נכרי מחותם בחותמת מלמעלה וכשלן העגלון באכסניא נכרי עשה בעל אכסניא נקב קטן בהחבית וגנב שנים עשר אוקיס יי"ש וקלקל החותם ופתח הדא"ב מעט בכדי שיוכל לזוב היי"ש דרך הנקב שציטה וכן נמצא אחר כך היי"ש הנגנב אצל בעל אכסניא שגנב מהעגלון נשאל הגאון שאילת שלום מהדורא תניינא סי' קמ"ז אם יש להתיר היי"ש הנשאר בחבית לפסח והשיב דסתימת הדא"ב אם חבל קשור בו וחתיכת מקל תלוי וקשור בראשו ונתון לתוך חבית אשר עשה בעל היי"ש למען לא יוכל להוציא הדא"ב למענה לא אוכל לעמוד על פי מכתבו על אופני עשייתו ובאם באמת נעשה באופן אשר לא היה באפשרות להוציא הדא"ב בלתי הכרה טובה ודאי חשיב זה לסימן וכחותם אחד ועם החתימות שלמעלה הוי כחותם בתוך חותם ואין שייך לומר בזה מילתא דלא רמיא עליה דאיניש [דאפילו באמר ברי לי אין לסמוך עליו] דהא מתחלה בכיוון עשה זאת להיות לסימן ולחותם וגם אחר כך רמי אנפשיה לראות אחריו ונמצא בטוב כמקדם ואם כן אין לחוש לתערובת חמץ כלל וא אם לא נחשוב זה כחותם אחד על כל פנים כיון שהיה חתום למעלה הדא"ב הוי חותם אחד ובדיעבד סגי בחותם אחד כמבואר ביו"ד סי' קי"ח ואף שנתקלקל החותם אחר כך על ידי הגנב עם כל זה אין לחוש לתערובת יי"ש חמץ שהחליף להנאתו דלבעל אכסניא ודאי אין לחוש דהא חזינן שגנב ונראה בכליו ולא השלים החסרון ואם היה רוצה ליקח עוד היה גונב יותר וגם להעגלון אין לחוש שמא החליף דקודם שנעשה הגניבה כיון שהיה חתום על כל פנים בחותם אחד היה ירא לעשות מרמה לקלקל החותם פן יהיה נתפס כגנב ואחר שנעשה הגניבה ודאי אין לחוש שהחליף ממנו להנאתו דאם היה בדעתו למל בו מעל היה אפשר לו לגנוב גם לעצמו ולתלות גם זה בהב הקודם ובפרט אם יטעמו היי"ש שבחבית ויהיה שוה בטעמו להיי"ש שנמצא אצל הגנב ודאי אין לחוש כלל לזה ועיין בשפתי כהן סי' צ"ח דבטעימת ישראל שפיר סמכינן ועי"ש בפרי מים ובספר מ"ב וגם אם מדידת הגראדין מכוונים כמקדם גם כן יש לסמוך שלא נעשה שום ערמה ותערובת דאם היה שופך בו יי"ש חמץ לא היה הגראדין מכוונים וגם בלאו הכי אין לחוש לתערובת יי"ש חמץ דאם רצה לעשות ערמה היה שופך מים למלאות החסרון ולא יי"ש שדמיו יקרים לכן יש להתיר היי"ש בפסח בלי שום חשש ופקפוק כלל:

ובשו"ת בית יצחק לידידי הגאון מפראמישלא ועתה אבד"ק לבוב יצ"ו בחלק יו"ד ח"ב הנדפס חדש ממש ראיתי בקונטריס אחרון סי' ט"ו שנשאל על חביתי יי"ש שליוויוויטץ שנשלחו על ידי נכרי ונחסר מהמדה הרבה וגם נחסר שלשה גראדין ויש נקב בחביתין שיכולים להשליך שם מים או משקה אחר מה דין היי"ש הזה לשתותו בפסח והשיב הנה מבואר בפרי מגדים סי תמ"ה דבשלח חביות יי"ש בלי חותם אסור דחיישינן לאחלופי ושם כתב דיי"ש פסח ביי"ש חמץ הוי מין משאינו מינו אם כן בנדון דידן דיש מקום ליחוש ששפך דבר מה לתוכה הוי כמו שהוא בלא חותם וקצת גרע מבלא חותם ושם לא חזינן ריעותא והכא כיון שנחסר הגראדין מה שאין ין דרך שיחסר כל כך ודאי עשה הנכרי דבר מה ע"כ חיישינן אחלופי או לתערובת יי"ש פשוט חמץ ומה שאומרים דלמה וחוש לאחלופי דאין מרויח בזה הרי יש לומר דיי"ש שליוויוויטץ עדיף יותר לשתות ולכן החליפו דהרי הפרי מגדים חשש לזה ום אין להתיר משום ספק ספיקא שמא לא עירב ושמא יש שים שהרי גם בהך דפרי מגדים שייך ספק ספיקא זה ומכל מקום אוסר היי"ש ועל כרחין כיון דחכמים אסרו לשלוח בלא חותם מחשש אחלופי לא מהני ספק ספיקא והוא הדין הכא זון שיש ריעותא לפנינו חיישינן לריעותא ואין להתיר משום ספק ספיקא ובאמת אלו היה בקי בטעימה ולומר שאין בו טעם יי"ש חמץ היה מותר בטעימה דאטעימת ישראל סמכינן אבל מי יודע אם אחד בקי בזה ועוד דהרב חות דעת כתב בסי' צ"ח סק"ב לדידן לא מהני טעימה רק ששים עיי"ש על כן אין בידי להתיר יי"ש לפסח אולי יהיה שם בקי בטעימה וידע שאין בו תערובת בל להתיר אחר כך על ידי ביטול בכמה חביתין ליתר שאת כנ"ל ובמה שכתב על פי ספק ספיקא עיין במה שרשמתי בריש סי' ב' אם בפסח מהני ספק ספיקא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף