מגיני שלמה/שבת/פא/א

מגיני שלמה שבת פא א

דף פ"א ע"א

ד"ה חפי פותחת כו' פ"ה שינים של עצם כו' ומה שפי' דפשוטי כלי עצם טמא כדאמר בהכל שוחטין לא דק כו' ומה שפי' כי' נראה לישב אחת אחת דמה שהקשו מהא דתנן כלי עצם פשוטיהן טהורין י"ל דטהורין מדאוריית' קאמר דהא פ' המוכר את הבית דף ס"ו קאמר נמי שאני פשוטי כלי עץ דטומאה דרבנן וא"כ ע"כ טהורין דמתני' מדאוריית' קאמר ואע"ג דהתם דחו התוספות פי' זה מכח משנה זו הנה רש"י ז"ל לא ס"ל לקושי' משום דקשי' ליה איך ס"ד דתרצן התם וכי לא ידע משנה שלימה שהיתה שגורה בפיהם כדכתבי התו' בכמה דוכתי וגם המקשן לא הקשה ממשנה זו כלום ואדפריך קושי' אחרינ' מאמור' ה"ל למפרך ממשנה שלימה. ומה שהקשו התו' שם דע"כ טהורין לאו מדאוריי' קאמר דהא קתני כלי זכוכי' וכל טומאת עצמן אינו אלא מדרבנן וא"כ ע"כ טהורין מדרבנן קאמר ס"ל לרש"י דמידי אירי' הא כדאית' והא כדאית' ועיקר כוונת התנ' לומר דעיקר טומאה הנאמרה בהם לא נאמרה בפשוטיהן כ"א במקבליהן דכלי עץ וכלי עצם שהן טמאים מדאוריית' לא נאמרה בתורה בפשוטיהן וכלי זכוכית שעיקרן מדרבנן לא תקנו רבנן בפשוטין דע"כ צריך לפרש לדברי התרצן הכי כמ"ש הן אמת כי גם רש"י ס"ל דפשוטי כלי עץ טהורים אפי' מדרבנן כדמוכח בעירובין דף נ"א והאריכו שם התו' בזה גם בסוף מסכת ערובין מוכח הכי ובכמה דוכתי ס"ל לרש"י כפי' רשב"ם ז"ל דבמסקנ' לא נשאר הכי בהמוכר את הבית מ"מ גבי כלי עצם ס"ל לרש"י כיון דהוי ככלי מתכות גזרו ביה טומאה מדרבנן ומאי דקאמרינן בחולין דכלי עצם ככלי מתכות דמי היינו לכל מילי הן לענין גולמין הן לענין פשוטין ואע"ג דעיקר פלוגת' דר"י ור"נ נאמר אגולמין מ"מ מימרא דר"נ דקאמר כלי עצם ככלי מתכות קאי אכל מילי:

ולעד"נ דהשת' א"ש מאי דקאמר התם מכלל דכלי עצם מקבלין טומאה אין כו' ופי' התו' דר"ל מכלל דמקבלי טומאה מדאוריית' דמדרבנן משנה שלימה היא וקשי' לי מנ"ל למקשן דמטמאי מדאוריית' דקאמר מכלל ולפי דרכינו א"ש דאי מקבלי טומאה מדרבנן לא הוי גזרי בהו רבנן בפשוטיהן דהוי עבדי רבנן היכר' דלא למשרף עלייהו קדשים ותרומה כמו בכלי זכוכית דאע"ג דהוו ככלי מתכות לא גזרו בפשוטין כדאית' פ"ק דף ט"ז ומדגזרו בפשוטין ש"מ מדאוריית' נינהו ומה שהקשה ר"י ז"ל דגבי כלי מתכות תני לה בתוספת' כבר כתב ר"י ז"ל פ' במה אשה דהרבה ברייתות נשנו בתוספ' שלנו שלא הוזכרו בתלמוד שלנו ואין לבנות יסוד על תוספת' ועוד דלשיטת רש"י כיון דכלי עצם ככלי מתכות דמי תני להו גבי כלי מתכות ומה שהקשו דאי אין ראוים לכלום כשלא נקבעו פשיטא דטהורין י"ל דמשום סיפא תני לה וה"ק חפי פותחת טהורין הן דפשוטין ולא חזין למידי ואפ"ה קבען בפותחת טמאין ומה שהקשה דפותחת לא חשיב בית קיבול דאין המפתח עשוי לטלטל ע"י אותו בית קבול כמו קב הקיטע:

לעד"נ לשיטת רש"י לא דמי לקב הקיטע דהת' א"א לטלטל השוק ע"י אותו בית קיבול כנודע משא"כ מפתח אפשר לטלטלו ע"י הפותחת וזולת זה לע"ד לא ידעתי לפרש בע"א דאם כוונת רש"י דבעינן דומיא דשק דתחילת עשיתו הוא לטלטל מה שבתוכו א"כ כל בית קבול לא מקרי בית קיבול אא"כ עשוי לטלטל מה שבתוכו תקשי לפ"ז דהא מצינו כמה קיבולי' דמקרי קבול אף אם אין עשוי לטלטל פ"ק דסוכה דף י"ב סככה בחיצים נקיבות פסולה פשיט' מ"ד בית קבול העשוי למלאות לאו בית קבול קמ"ל והת' וכי עשוי החץ לטלטל על ידו הברזל והלא אין עשוי כ"א לקבל הברזל ואפי' נאמר כיון דע"י החץ יורין למרחוק הברזל מקרי עשוי לטלטל שעיקר טלטולו הוא היריה וע"י מטלטל הברזל מ"מ תקשי הא דאמרינן ס"פ ב' דביצ' הרחיים של פלפלי' התחתונ' טמא' משום כלי קיבול שמקבל אבק הפלפלין כשנופל דרך ניקבי הכברה והת' וכי עשוי הקיבול לטלטל על ידו האבק והלא אינו עשוי אלא לקבל האבק ואח"כ נוטלים ממנו האבק ואפי' אם היה קבוע שם לעולם פשיטא שהוא טמא אלא ע"כ כיון שמ"מ אפשר לטלטל על ידו האבק מקרי בית קבול ה"ל נקב הפותחת עשוי לקבל בו המפתח ואפשר לטלטל על ידו המפתח ואפי' נאמר דכוונתו דבעינן דלפעמים מטלטלי' על ידו מ"מ לא ידעתי למה מטלטלי' האבקים של בשמים יותר מכאן דאפשר דגם המפתח מטלטלי' לפעמים ע"י הפותחת ואע"פ שהפותחת מחובר בשידה תיבה ומגדל מ"מ בתר פותחת עצמו אזלינן ומה בכך שהוא מחובר ומאן לימ' לן שגם הרחיים לא מיירי אפי' הוא מחוב' הוא טמא ומה שהקשו ועוד דפי'. דפותח' גורמת טומאה לחף כו' ואגב אורחי' אתרץ מה שהקשה מורי מהר"ם ז"ל מאי דכתב רש"י דפשוטי כלי עצם מטמ' ואח"כ כתב ואע"ג דמחובר לטהור פותחת יש לו בית קבול כו' וא"כ למה ליה לרש"י דפשוטי כלי עצם מטמאי תיפוק ליה כיון דהפותחת טמא גם המחובר לו טמא אלא ע"כ אה"נ דעיקר טעמיה הוא משום הפותח' ומ"ש דפשוטי כלי עצם היינו לתרץ הרישא דתני חפי פותחת טהורין משום דלא חזיין תיפוק ליה משום פשוטי כלי עצם אלא ש"מ פשוטי כלי עצם טמאין:

ולעד"נ דרש"י כתב משום הכי פשוטי כ"ע משום דקשי' ליה בריית' דקתני חפי פותחת טהורין קבען בפותחת טמאין משמע שהחפין מצד עצמן טמאין ואי הוי הטעם משום פותחת א"כ החפין לא מעלין ולא מורידין דכשפותח' טמא גם הם טמאים אלא ש"מ דהחפין טמאין אפי' בלא הפותח' אלא שהפותחת עושה החפין ראוין ואי הוו ראוין בלאו הכי הוי ג"כ טמאין מצד עצמן לא שהפותחת גורמת הטומאה להם שתהיה הפותחת העיקר והם בטלין אצלם אפי' לא היו טמאין אלא שהם טמאין מצד עצמן כמ"ש ומ"מ מה שתמה מורי ז"ל על התו' מה שכתבו דמשמע דאתי מתני' כר"נ. ונהפוך הוא דמבואר במתני' דאתי' כרבנן ע"ש היא תמיה קיימת וחזקה ואית' הכי ברבינו שמשון ז"ל וכיון דהכי הוא איכ' למימר איפכ' דמתני' אדרבה כרבנן אבל לר"נ הוי הפותחת עיקר והיא גורמת טומאה ובריית' כר"נ כדכתבי התו' עי"ל דע"כ הת' בחפין אחריני איירי דהא קתני סיפ' השן שבטס שבפותחת טמאה בפני עצמה והכ' קתני חפי פותחת טהורין וכבר נתעורר ע"ז רבינו שמשון ז"ל בפי' שם ותירץ ושמ' יש קבועין ויש שאינן קבועין ובהרמב"ם ז"ל שם יש תירוץ ע"ז שכתב שכאשר היא של מתכת הוא כלי בפני עצמו א"כ משמע דשל מתכת ראויה היא לתשמיש בפני עצמה ואפשר דאפילו לתשמיש זה עצמו ראויה כזה אלא דקובעין אותו בפותחת להיות נקל יותר לפתוח וכיוצא בזה כתב מורי גבי של גל דקובעין בה בלא פותחת וא"כ יש לחלק דהכ' בשל עצם דאינו ראוי לכלים אלא ע"י הפותחת של עץ הוי הפותחת עיקר אבל התם דאיירי במתכת דהוא כלי בפני עצמו אלא שהעץ משמשת לו לתשמיש זו הוי השן עיקר כיון דראוי לתשמיש בפני עצמו מיהו קשה לי איך כתב רש"י דפותחת יש לו בית קיבול א"כ הת' בפותחת של עץ מאי אירי' דטמ' משום חפין והלא מצד עצמו טמא כיון דיש לו בית קבול ואפשר דפותחת דהתם מיירי בפותחת שאין לו בית קבול אלא שפותחין אותו דרך חור שבדלת כאשר יש עדיין במדינות אלו או מיירי שמפתח קבועה והוי בית קבול העשוי למלאות ולא שמיה ב"ק כדכתבו התו' פ"ק דסוכה דף י"ב:

ועי"ל דמתני' דהתם מיירי לענין טומאת כלי מתכות וה"פ חפין של מתכת והפותחת של עצם טמא פי' בכלי מתכת לענין טומאה ישנה ואי חפין של עץ הוי ככלי עץ ואין בו דין מתכת וכלל כוונת התנא דהיכ' דהוי המתכת עיקר הוי כאלו הוא מתכת וכל מאי דהוי המתכת חמור מעץ הן לענין פשוטין וכפי' קמ' לענין טומאה ישנה אזלינן בתר המתכת ולעולם גם הפותחת טמא משום כלי עץ אי יש לו בית קבול אלא דאין לו טומאה ישנה ומה שהביאו התו' מדקתני אע"פ שחברן לדלת דמשמע מה שקבען לדלת יש לו לגרום טומא' לא הבנתי כלל דגם לרש"י זה גורם הטומאה דמתחילה לא הוי חזי והשת' חזי ומה שפירש מורי הנ"ל על דברי התו' אין התו' משמע כן למעיין וגם לא ידעתי מאי קושיא דלמ' גם לשיטת רש"י נימ' הכי דלשידה קובעין אותו בפותחת ולגל בלא פותחת וא"כ עד שלא נתנן בפותחת טהור דאז אין ראוין לכלו' עדיין שיתנם בפותחת או בגל ומחוסר מעשה הוא ואפי' נימ' דליתנם בגל לאו מחוסר מעשה היא וא"כ ראוין הם ליתנ' בגל מ"מ טהור הוא ממ"נ דהשת' אינו ראוי לכלו' ולקבעו בגל יהיה ג"כ טהור אבל באמת לא קשי' כלום דאקבען בפותחת קאי דאע"פ שקבען אח"כ בדלת ורבות' דכשקבען בפותחת עדיין אינה ראוי' כ"כ דהפותחת בלא תיבה מקרי ג"כ אינו ראוי כ"כ ועוד דאפשר דגם רש"י אע"פ שפי' בריש' דטהורין מטעם דלא חזיין מ"מ בסיפ' הוי רבות' כפי' התו' דאע"ג דנגמרה מלאכתו לגמרי דכשקבען בפותח' לא נגמרה כ"כ דעדיין מחוס' לקבען בדלת ואפ"ה טמאין דמ"מ כלי הוא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף