עצמות יוסף/קידושין/יג/א
|
|
עצמות יוסף
קידושין יג א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הלכה ו
כשם שאין אשה וכו'. יל"ד מנא ליה בפשוט דאשה אינה נקנית בפחות מש"פ אי משום דכתיב בה כסף ואין כסף פחות מש"פ וכמ"ש התו' לעיל בריש פרקין ד"ה ואשה בפחות וכו' כמו כן בשדה כסף כתיב ולמה צריך למילף מאשה ואי יעלה על הדעת דכסף הוי פחות מש"פ וטעמא דאין אשה נקנית בפחות מש"פ משום דהיא לא מקניי' עצמה וקפדה בהכי בשדה דליכא למימר הכי מנלן דאינו נקנה בפחות מש"פ. ונראה שטעם האשה הוא משום דאין כסף פחות מש"פ אבל בשדה כיון דאפי' בחליפין נקנה דהוי פחות מש"פ א"כ גלוי לנו דכסף דשדה הוי פחות מש"פ לז"א כשם וכו' וקנין כסף לחוד וקנין חליפין לחוד כן נ"ל לתירוץ הראשון שכתבו התוס' דגמר שדה מאשה:
ואימא עד דעביד וכו' לא ס"ד דכתיב כי מפני אלה אבלה הארץ פסוק זה הוא בירמיה פרשה כ"ג ולא הוזכר שם דגים שבים וכיון שכן מנלן דבחדא מהנך חייבים העונש דילמא מפני האלה תאב' הארץ ולא יותר ובשבועות דף ל"ט איתא אחר פסוק זה וכתיב ע"כ תאבל נראה דג"ש יליף כי היכי דהתם הו' עם דגים שבים הכא נמי ג"כ. מי כתיב ופרצו פרצו כתיב. יל"ד דע"כ אין לדקדק בזה שהרי אלה וכחש כתיב בוא"ו ובאלה לחודא חייבים עונש זה והריטב"א גריס אלא והשתא הדר ביה ממאי דקאמר לעיל ולפ"ז מאי דכתיב גבי אלה כי מפני אלה אבלה ארץ לא הוי אלא אבלות לחודיה. אבל יל"ד לישנא דאיתא בשבועות דרך סתם כמו שהבאתי למעלה א"נ כיון דאלה כתיב בראש המקרא אינו מן מנין זה והוא היותר חמור מכל מה שהזכיר:
הלכה ז
תוס' האשה וכו' ותירצו דהתם איירי במצורע לתירוץ זה יש לעיין מאי דדחי התם בתמיד נשחט שאני מצורע וכו' כיון שהקושי' היתה ממצורע ולא משאר קרבנות ונראה דבקושי' הוה ס"ל דהוי משונה משאר קרבנות מדכתיב זאת תהיה דהוי עכובא ומשני דאדרבה אינו כן דאדרבא מצורע שאני אבל לעולם דכל הקרבנות אפשר להקריב העולה קודם החטאת ובתירוץ הגמרא דתריץ שאני עולה וכו' צ"ל דהשתא לא דרשינן קרא דאשר לחטאת ראשונה לבנין אב והוא באמת דבר דחוק לפירושם ז"ל גם לפי' השני שפירשו ק' וצ"ע:
ולענין הלכה פסק הרמב"ם בפ"ק מה' מחוסרי כפרה דשעבודא דאורייתא וכ"כ בפי"א מהלכות מלוה:
וא"ת הא בפ' גט פשוט קאמר רבה שעבודא לאו דאורייתא ופריך והאמר רבא גבו קרקע יש לו גבו מעות אין לו ומסי' דרבא טעמא דבני מערב' קאמר וליה לא ס"ל והרמב"ם בפ"ג מהלכות נחלות כתב דבין שגבו קרקע בין שגבו וכו' אין לו ולכאורה דין זה הו' כמ"ד שעבודא לאו דאורייתא לא קשיא מידי דהתם איכא טעמא רבה דכתיב בכל אשר ימצא לו וכל שאינו בעין לא קרינן ביה ימצא לו ואפי' מ"ד שעבודא דאורייתא ס"ל הכא דבין גבו קרקע בין גבו מעות אין לו ומאי דתלי' בגמרא הא בהא לא קשיא מידי דמכ"ש פריך דהיכי קאמר רבא שעבודא לאו דאורייתא הרי קאמר רבה דגבו קרקע יש לו אלמא אפילו התם דקרא כתיב בכל אשר ימצא וכו' עם כל זה אמר דיש לו א"כ ע"כ ס"ל דשעבודא דא רייתו אבל מאן דס"ל דשעבודא דאורייתא מצי סבר דבין גבו קרקע בין גבו מעות אין לו כיון דלא מתקיים שפיר קרא דכל אשר ימצא ורשב"ם ז"ל כ' בפ' יש נוחלין דקכ"ה טעמא דבין גבו קרקע וכו' משום דהני לא הוו מעות דשבק אביהן והוה ליה ראוי וכו' וא"כ אע"ג דשעבודא דאורייתא לענין ירושת בכור בעי' מוחזק גמור ולא יהיה ראוי כלל ותמהתי מבעלי התוס' שכתבו בפרק יש נוחלין דף קכ"ו וצ"ע דרב פפא סבר הכא בין גבו קרקע בין גבו מעות אין לו א"כ סבר שעבודא לאו דאורייתא דבשלהי גט פשוט מדמי להו אהדדי דהרי כפי מ"ש במכ"ש פריך כדפרישית והוא נאות לקיים ההלכה דשעבודא דאורייתא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |