קרן אורה/שבת/קמח/ב
גמרא בשבת הוא דאסור כו' לימא דלא כהלל כו' קצת נראה דהאי דוקיא לא אתיא אלא אליבא דמ"ד דניתנה ליתבע אבל למ"ד לא ניתנה ליתבע א"כ ליכא בזה משום ריבית כיון דאינו מחויב לשלם לו ואיצטריך לאשמעינן דאסור בשבת משום דילמא אתי למיכתב ועיין בדברי הרשב"א ז"ל אלא די"ל דהא דאמרינן לא ניתנה ליתבע היינו בב"ד אבל איהו מחוייב לשלם ומש"ה אינו מותר בי"ט אלא בלשון שאלה שהוא לזמן מועט ולא אתי למיכתב שמא ישכח אבל אכתי איכא למיחש שמא יכתוב כדי שלא יכפרנו ולהעמידו בדין ע"כ אמרו דלא ניתנה ליתבע בדין אבל מהא דפריך הש"ס אי לא ניתנה ליתבע מאי משמט משמע דאינו מחויב לשלם כמו בשמיטה ועוד נראה דאפילו אם אינו מחויב מ"מ כי משלם לי' אסור ליתן לו ריבית וכ' הר"ן ז"ל בשם הרשב"א די"ט שני לכ"ע ניתנה ליתבע והוא ז"ל כתב כיון דעבדינן לי' קודש מתקנתא דרבנן לאו ספק הוא ולפ"ז בי"ט של גליות בזמן המקדש בכל י"ט ניתן ליתבע דשניהם הוי ספק אבל נראה דאדרבה מש"ה לא ניתנה ליתבע בשניהם ודווקא הכא בר"ה דביום שני איגלאי מילתא דהראשון חול הוא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |