קרן אורה/מנחות/כז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:33, 10 בפברואר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png מנחות TriangleArrow-Left.png כז TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
חי' אגדות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף כ"ז ע"א

גמ' ד' שבלולב ולקחתם לקיחה תמה. ופרש"י ז"ל ארבעתן כא' ובמתניתין קמ"ל דמעכבין זא"ז וצריך שיקח כולן כא' אבל לא בזאח"ז אבל להא שלא יצא במין אחד לחוד לא צריך קרא כיון דחייבא רחמנא בכל הד' הכא דלאו דינא דקדשים הוא אין צריך שישנה הכתוב לעכב וממילא שמעינן דלא קיים המצוה אלא גם לקח כולן אלא דאכתי י"ל דצריך קרא להכי דאם לא לקח אלא מין אחד לא עשה מצוה כלל דה"א נהי דלא קיים כל הד' מינים אבל בחדא נמי מצוה עביד להכי קמ"ל קרא לקיחה תמה דבמין אחד ליכא מצוה כלל אבל שיקח אותם דוקא כאחד לא שמעינן וצ"ל דמשמעות לקיחה תמה הכי משמע שיקחם כא' ואמר רב חנן בר רבא ל"ש אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין פירש"י ז"ל אפילו לא אגדן כא' משמע דר"ח קמ"ל דאין צריך אגד ויש לדקדק דמאי קמ"ל ר"ח הא ממתניתין לא שמעי' כלל דצריך אגד ואפי' ר"י דאמר דצריך אגד מגז"ש דקיחה קיחה גמר אבל לא מלקיחה תמה ומדברי ר"ח דאמר ל"ש כו' משמע דהוי ס"ד דמתני' דמעכבין זה את זה דצריך אגד קאמר וזו מנין לומר כן דאיצטריך למימר ל"ש כו'. ועוד דא"כ למה קאמר ל"ש אלא שאין לו הא דאפילו יש לו מעכבין זא"ז וצריך שיקחם כאחת דוקא אלא וודאי משמע דליכא עיכובא אלא אם חסר אחד מהמינים לא קיים המצוה כלל אבל אם לקח את כולם אפילו בזא"ז יצא ושפיר קאמר אבל יש לו אין מעכבין. וכבר הביאו התוס' ז"ל דעת בעל הלכות גדולות דמפרש כן ודעת ר"ת שחולק עליו וס"ל דכ"ע אינו יוצא בזא"ז עיין בד' כאן ובסוכה ופריך הש"ס מהא דתניא דד' מינים אלו אין יוצא בהם ידי חובתו עד שיהא כולן באגודה אחת. ולשיטת בעל הלכות ודאי פריך שפיר דש"מ דבזה אחר זה אינו יוצא אבל לפי' ר"ת מאי פריך הא לדברי רב חנן נמי לוקחן כאחד והיינו דקאמר עד שהם באגודה אחת ולאו אגודה ממש קאמר אלא לקיחתן כאחת כמו אגודה אחת דישראל תדע דאין לפרש אגודה ממש דהא אתרוג אינו נאגד עמהם לכ"ע כדאיתא בסוכה דף ל"ד ע"ב דאמר ר"א יכול יהא אתרוג עמהם באגודה אחת אמרת וכי קאמר פרי עץ הדר וכפת תמרים דהוי משמע שיהיו כולם כאחת הלא נאמר כפת תמרים משמע דאתרוג לעצמו ולולב לעצמו וא"כ ע"כ עד שיהא כולן באגודה אחת דברייתא היינו נטילתן כאחת וא"כ גם רב חנן מודה בזה. הן אמת דמסוגיא זו דסוכה משמע דהא דג' מינים נאגדים כאחת ילפינן מדכתיב כפת כו' וענף כו' וערבי כו' כולן בוי"ו אבל בין אתרוג ולולב לא נאמר וי"ו להכי האתרוג לעצמו והג' מינים לעצמן וא"כ אמאי קאמר הש"ס דטעמיה דר"י דאמר לולב צריך אגד מגז"ש דלקיחה לקיחה מאגודת איזוב המצרים ואמאי לא קאמר דיליף מדכל הג' מינים נאמר בוי"ו המחברת. ועוד היכי יליף ר"י לקיחה לקיחה דצריך אגודה הא לקיחה קאמר על כל הד' מינים ואתרוג לכ"ע לא הוי באגודה אלמא דלקיחה זו לא הוי דומיא דאגודת איזוב וצ"ל דאי לאו גז"ש דלקיחה לא הוי ילפינן מוי"ו המחברת לחוד אבל כיון דאיכא גז"ש ע"כ לא גלי גז"ש אלא לג' מינים ולא לאתרוג כיון דשני קרא ולא נאמר וי"ו בין לולב לאתרוג. וי"ל עוד דלאתרוג נמי אהני גז"ש דאע"ג דאינו נאגד עמהם מ"מ לקיחתו צריך שיהא כאחת עם הג' מינים וכברייתא שיהו כולם באגודה אחת אבל לרבנן דלא ילפי גז"ש אין צריך לקיחה כאחת וכד' בעל הלכות ז"ל אבל לשיטת ר"ת ודאי קשה מאי פריך לרב חנן מברייתא וכנ"ל וכן יקשה מאי קמ"ל ר"ח דמתניתין מיירי באין לו אבל יש לו מעכבים ותמה הוא אע"פ שלא חיברו באגודה פשיטא דהא במתניתין ד' מינים תנן וכל הד' מינים פשיטא דאיגודן אינו מעכב דהאיכא אתרוג בינתיים. שוב ראיתי לאחי הגאון ז"ל בספרו קהלת יעקב בחי' סוכה גבי פלוגתא דר' יהודה ור' יוסי בשיעור אתרוג שהאריך קצת בזה והביא ראיה לדברי בעל הלכות מהא דתנן ג' מינים שבפרה מעכבין זא"ז ואין מעכב אם השליכן לתוך שריפת הפרה גם בזאח"ז וכמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל מדברי התוספתא וה"נ בד' מינים שבלולב וביומא דף מ"א ע"ב מייתי פלוגתא בטעמא דמתניתין דפרה דתנן כרכן בשירי לשון רבי אומר כדי שיהיו כולן באגודה אחת וראבר"ש אומר כדי שיהי' להם כובד ליפול לתוך שריפת הפרה ורב חנן אמר רב התם עץ ארז ושני תולעת שקלטן שלהבת כשירה ומסיק רבא שם דס"ל דלא בעינן כובד והקשה אחי הגאון ז"ל א"כ ע"כ ס"ל לרב חנן כרב דהכריכה הוא כדי שיהו באגודה אחת והיינו כר' יהודה דיליף לקיחה לקיחה והתם נאמר ולקח הכהן וקשיא דידיה אדידיה דהכא גבי לולב ס"ל כרבנן דלולב א"צ אגד ולא ילפינן לקיחה לקיחה וכ' ז"ל שם דעד שיהו באגודה אחת דאמר רבי התם הוא משום זה אלי ואנוהו ועי' בתוס' ישינים שם שכ' כן בשם הר"ר יוסף ז"ל ובשם ריב"א ז"ל כתבו דיליף לקיחה לקיחה כמו בלולב. ולפ"ז יש לדקדק אמאי לא אמר רב חנן למילתיה דל"ש כו' ארישא דמתניתין ג' שבפרה מעכבין זא"ז ל"ש אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין ואפילו בזה אח"ז כשר דהא תרוייהו בחד גונא הם ע"כ נראה דגבי פרה אפילו ילפינן לקיחה לקיחה מ"מ האגוד אינו מעכב דע"כ לא נאמר חוקה לעיכובא אלא בג' מינים עצמן שנאמרו בפירוש אבל לא על האגודה דילפינן בגז"ש ולהכי לא אשמע ר"ח למילתיה ארישא כיון דכ"ע מודו בזה אבל גבי לולב איצטריך לאשמעינן לאפוקי מדר"י דאמר אגד מעכב ועוד י"ל דר"ח לא איצטריך לאשמעינן ברישא דכבר שמעינן לה מהא דתנן בפי"א דפרה גבי אזוב דהזאה דמצוה לאגדו משום דיליף לקיחה מאזוב דמצרים כמבואר בספרי והביאו הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה שם ואפ"ה תנן אם לא אגדו כשר וה"ה באגד הג' מינים דשריפת הפרה דאין האגד מעכב והתוס' ז"ל בסוכה דף י"ג דקדקו אמאי אין האגודה מעכב' כמו בלולב. ולפי הנ"ל א"ש דחוקה לא קאי על מילתא דילפינן מגז"ש ופרה דומיא דקדשים דאיצטריך קרא לעיכובא אבל בלולב לא איצטריך קרא לעיכובא ועוד בלולב כתיב ולקחתם לקיחה תמה כיון דצריך אגד ובלא אגד לא מיקרי לקיחה תמה ועיין בר"מ פי"א דפרה מ"ש שם ועיין בפי' המשנה להרמב"ם ז"ל שביאר טעם אגד הג' מינים משום כובד וכר"א בר"ש דיומא והיינו דרבין מסיק שם ביומא דמשקל לשון של פרה הוא יותר גדול מכולן והיינו משום כובד וא"ש בזה שהשמיט בחיבורו לדינא דרב חנן עץ ארז ושני תולעת שקלטן שלהבת דכשירה משום דהוא פסק כחנן דבעינן כובד. והנה מלשון הרמב"ם ז"ל בה' לולב נראה לי לדון עוד דרב חנן קמ"ל בהא דקאמר ל"ש אלא שאין לו דלכאורה גם לדברי בעל הלכות ז"ל קשה מאי קאמר ל"ש אלא שאין לו כו' ואמאי לא קאמר ל"ש אלא שלא נטל אלא ג' מינים אבל אם נטל כולם אפילו בזאח"ז יצא אלא דקמ"ל דכל שאין לפניו כל הד' מינים אפילו נטלן לאלו הנמצאים לו ואח"כ מצא גם המין החסר אינו יוצא בנטילת הראשונים וצריך לחזור וליטלן משום דכ"ז שאין הד' מינים מצוין לפניו לא הוי בר חיובא כלל ונטילה זו לאו כלום הוא וזש"כ שם בפ"ז מה' סוכה הלכה ו' ואם לא אגדן ונטלן אחד אחד יצא והוא שיהיו כולן מצוין לפניו אבל אם לא הי' אלא מין אחד או שחסר מין אחד לא יטול עד שימצא השאר והיינו דא"ר חנן ל"ש אלא שאין לו כו' ועי' בש"ע סי' תרנ"ב שהביאו הט"ז והמ"א בשם א"ח באחד שבירך על הלולב ואח"כ ראה שאין בו ערבה והביאו לו ערבה דחוזר ומברך על נטילת ערבה דבלולב כבר יצא ולפי הנ"ל כל שלא הי' לפניו כל הד' מינים לא יצא בנטילת הא' וצריך ליטול כולם לצאת ידי המצוה וצ"ע ולקמן גבי הא דתנן תפלה של יד אינה מעכבת של ראש יתבאר עוד בזה ובד' פי' המשנה להר"מ ז"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף