קרן אורה/זבחים/ס/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:30, 10 בפברואר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png זבחים TriangleArrow-Left.png ס TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
נוסח מוגה מכתבי־יד ועוד
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף ס' ע"א

גמרא קדשים קלים מנ"ל אתיא מדרשא דר"י כו' יכול יעלה אדם מע"ש כו' ת"ל והבאתם כו' וגריס רש"י ז"ל דלמסקנא ס"ל לר"י דלא קדשה לעתיד וכבר הקשו התוס' ז"ל ע"ז דא"כ דבטלה קדושת הבית והחומה פשיטא דאינו נאכל לא בכור ולא מעשר ע"ש בד"ה מאי קסבר באריכות אלא גרסינן לעולם קדשה לעתיד ואפ"ה בכור פשיטא דאינו נאכל משום דאיתקש בשרו לדמו מה דמו במזבח ואם נפגם אין זורקין ה"נ הבשר אינו נאכל בשעת פגימת המזבח ומינה ילפינן למעשר בהקישא וא"כ עיקר הפסול בזמה"ז הוא משום דליכא מזבח אבל קדושת ירושלים ועזרה קדשה לעתיד אע"פ שאין חומה וא"כ הא דאמר אביי אתיא מדרשא דר"י היינו מסברתו של ר' יוסי דמקיש בשר לדם וא"כ מע"ש נמי אינו נאכל בפגימת המזבח ולא אמרינן לעיל אלא קדשים קלים מנ"ל אבל מעשר לא קאמר. ועוד דהיכי קאמר בפשיטות דאינו מעלה מע"ש בזמה"ז הא אם בנה מזבח יכול לאכול מע"ש דקדושת החומה ישנה וכן כל הקרבנות יכול לבנות המזבח ולהקריב ועי' בתוס' מכות (דף י"ט) שנ' מדבריהם ז"ל שם דבכורים מותר לאכול אפילו כשהמזבח פגום אם נפגם אחר הנחה ומ"מ נראה מפשטא דשמעתין דהא דבכור אינו אלא בפני הבית היינו משום פגימת המזבח וא"כ ר' יוסי לא פליג על הא דאמר ר' יהושע שמעתי שמקריבים אע"פ שאין בית דר"י נמי מודה דקדושת הבית קידשה לעתיד אבל מזבח צריך שיהיה שלם ועי' תוס' מכות שם:

והרמב"ם ז"ל סוף פ"ו מה' ביהב"ח כתב כר"י דמקריבים אע"פ שאין בית ואוכלין קדשים קלים אע"פ שאין חומה דקדושת המקדש וירושלים קידשה לעתיד ותמה שם הכ"מ ז"ל ממשנה דמע"ש אם אין שם מקדש ירקבו וכ"כ הרמב"ם ז"ל בעצמו בפ"ב מה' מע"ש והתוסי"ט בפ"ח דעדיות כתב לתרץ דירקבו מדרבנן ע"ש ואינו מובן דהא כתב שם להדיא דרשא דר' יוסי דאיתקיש מעשר לבכור מה בכור אינו אלא בפני הבית אף מעשר אינו אלא בפני הבית אלמא דמדאורייתא אין מעשר נאכל אלא בפני הבית. וע"כ צ"ל כמש"כ דדבריו ז"ל בה' ביהב"ח הם דברי ר' יהושע מקריבין אע"פ שאין בית ואוכלין ק"ק אע"פ שאין חומה והיינו דקדושת ירושלים והעזרה קידשה לעתיד אע"פ שאין בית וחומה אבל מ"מ צריך שיהיה מזבח בנוי דאסור להקריב ולאכול כשהמזבח פגום והיינו הך דר' יוסי והם דברי הרמב"ם ז"ל בה' מע"ש ושלא בפני הבית לאו דווקא ומ"מ דבריו סתומים מאוד ולפ"ז נראה נמי דהא דביכורים אינו נוהג אלא בפני הבית היינו ג"כ משום דליכא מזבח. אבל אם בנה מזבח יכול להביא בכורים גם בזמה"ז אם לא משום דקדושת הארץ בטלה ולפ"ז אם הקדיש בכורים בזמה"ז שפיר קידשו ועי' סוף בכורים במשנה שם ובירושלמי שם דמבואר כפי' הרע"ב ז"ל שם ועי' תוס' מכות שם (דף י"ח) מש"כ והדברים ארוכים בזה וכבר הארכתי בענינים אלו בחי' יבמות פ' הערל ועי' בה"ז ז"ל שכ' ג"כ כנ"ל בדברי הרמב"ם ז"ל:

והקשו התוס' ז"ל בד"ה מאי קסבר כו' אמאי לא מקיש בשר לאימורין דמקטירין אפילו במזבח פגום כמו קטרת ותי' דלחומרא מקשינן. וא"כ קשה היכי קאמר דם ובשר חדא מילתא היא כיון דאיכא לאקושי לאימורין לקולא אלא דלחומרא מקשינן א"כ הוי לי' הקישא וכבר כתבתי לעיל דנ"ל דהקטרת אימורים ג"כ בעינן מזבח שלם והכי משמע מהא דאמרינן מה לבכור שכן טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח אלמא דדם ואימורין חד דינא להו וסלקא סוגיא דשמעתין דבין זריקת דם ובין הקטרת אימורים ובין אכילת קדשים לכל אלו בעינן מזבח שלם אלא דלא דמי עבודות לאכילה דבעבודות כל שנמצאו בשעת פגימת המזבח נדחו לעולם אפילו לאחר שניתקן אבל באכילת קדשים אינו כן אע"פ דאסור לאכול כשהמזבח פגום מ"מ כשיתקן לא נדחו ומותר לאכלן דבאכילת קדשים ליכא דיחוי. וכ"כ התוס' ז"ל בב"מ (דף נ"ג) וא"כ אם הקדיש בזמה"ז דבר שאינו בע"ח לא חזי להקרבה גם כשיבנה המקדש דהוי דיחוי ולפ"ז יש לדקדק מהא דתניא בכריתות גר בזמן הבית צריך שיפריש רובע לקנו ומאי אהני הפרשתו כיון דלא חזי להקרבה דדחוי הוא אלא דבשמעתין משמע דדחוי מעיקרא בכה"ג לכ"ע לא הוי דיחוי וכמש"כ התוס' ז"ל משום דבידו לתקן המזבח אלא דהתינח לשיטה זו דקדושת הבית לא בטלה אלא הדחיה היא משום חסרון המזבח שפיר י"ל דחשיב בידו לבנות מזבח אלא למ"ד דקדושת הבית בטלה א"כ צריך לקדש מחדש קדושה אחרת זו לכאורה לא חשיב בידו כיון דקדושה אחרת היא והדברים נפלאים עד יבא המורה צדק ועי' תוס' ז"ל בד"ה מאי קסבר שכ' ג"כ סברא זו דלמ"ד לא קידשה קדושת הבית לעתיד הוי דיחוי גמור ומש"ה אינו חייב המעלה בחוץ אפילו אם לא הותרו הבמות בזמה"ז משום דהוי דיחוי גמור והתוס' ז"ל שם מיאנו בסברא זו דקדושת הבית וירושלים קידשה לעתיד וקדושת הארץ בטלה. והרמב"ם ז"ל לפי שיטתו דתרומה ומעשרות אפילו בזמן בית שני דרבנן הוא הדבר מוכרח לומר כן דקדושת הבית לחוד וקדושת הארץ לחוד ואפילו ליכא קדושת הארץ קדושת הבית במקומה עומדת כמו בית שני ועי' מש"כ בחי' יבמות בזה באורך:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף