קרן אורה/זבחים/פא/א

קרן אורה זבחים פא א

דף פ"א ע"א

גמרא הכא בל תוסיף מהיכא וכ' התוס' ז"ל אע"ג דיש להסתפק דילמא יהיב לשתי קרנות מ"מ מפני ספק בל תוסיף אין לדחות קרבנו ע"ש ויש לדקדק לפי מש"כ התוס' ז"ל לעיל דר' יהושע דאמר דעובר בבל תוסיף לטעמי' קאמר דלית ליה רואין כו' אבל לר"א ליכא בל תוסיף דאית לי' רואין א"כ מאי פריך הכא בל תוסיף מי איכא הא ר"י לטעמיה דס"ל יש בילה שפיר קאמר דעובר בבל תוסיף דהא בכל הזאה יש בו ג"כ ממתן אחת אבל לפי מש"כ לעיל א"ש דר"י לדברי ר"א קאמר דאיכא בל תוסיף ופריך שפיר בל תוסיף מי איכא ודו"ק:

שם גמרא אלא אמר רבא בבלול לא פליגי לפי הנוסחא לעיל דרבא מוקי לר"א דיש בילה ומשום קנסא כו' קשה היכי משני הכא רבא דבבלול לא פליגי משום דאין בילה וליכא למימר דאליבא דרב אשי משני הכי דהא לא ראו זא"ז וכדאמרינן יום כו' נולד רב אשי ולגירסת הר"ש ז"ל דגרס רבה לעיל ניחא די"ל דרבא נמי ס"ל כרב אשי אליבא דר"א דאין בילה:

שם גמרא אמר ר' יהודה לא נחלקו כו' ברובע ונרבע שלא יקרב בין בבלול בין בכוסות כדמסיק וקשה קצת לר"י אמאי לא יקרב דהא אין דם מבטל דם כמו בדם בהמה וחיה ודם התמצית דיקרב לר"י וצ"ל דר"י אליבא דר"א ור"י קאמר וכבר כתבתי בזה לעיל דף ע"ט בהא דפליגי התם אי גוזרין גזירה במקדש:

שם גמרא אבל סוף חטאת ועולה ד"ה מקום עולה מקום שירים וכתבו התוס' ז"ל דבמתנה שניה של עולה מיירי ע"ש ולא הבנתי דא"כ אמאי פליג רב יהודה ואמר דישפך לאמה דשירים צריכין איצטבא הא כבר כיפר ידי עולה במתנה אחת ככל הניתנין על המזבח החיצון וא"כ הכל שירים הם ועדיף יותר לשפוך הכל לשירים מלישפך לאמה והעיקר כמש"כ ז"ל דבכל גוונא מיירי וכדמוכח מהא דנתן למעלה כו':

שם גמרא ר"י ואי תימא ר"א עדיין היא מחלוקת וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהלכו' פסהמ"ק דאפילו נתערב עולה בשירי חטאת ישפך לאמה ושם כתב ג"כ להך בבא דנתן למעלה ולא נמלך יחזור ויתן למטה ואלו ואלו עלו לו וכבר תמה ע"ז הלח"מ דהני תרי דיני סתרי אהדדי וכדאמרי' בשמעתין ולכאורה הדבר פלאי אבל אחר העיון נראה דדברי הרמב"ם ז"ל נכונים ולטעמי' אזיל דפסק שם שלא במקומו כמקומו דמי ונתכפרו הבעלים וא"כ כי לא נמלך ינתן למעלה הכל נעשה שירים ויחזור ויתן למטה לשם שירים דלשם עולה א"צ ליתן כדאמרינן לעיל ד' כ"ו וכל סוגיא דשמעתין הוא אליבא דר"א דס"ל דלאו כמקומו דמי מדאמר לעיל נתן למטה ולא נמלך יחזור ויתן למעלה ואי כמקומו דמי למה הוא חוזר ונותן למעלה דלהתיר בשר באכילה אינו מועיל כדאיתא לעיל דף כ"ו שם כן הי' נראה נכון אלא דגם זה אינו מספיק דא"כ למה כת' שם אם לא נמלך ונתן למעלה ולמטה ה"ז כשר ולפי הנ"ל העולה פסולה דבעלים נתכפרו אבל הבשר נפסל וכבר הקשו התו' ז"ל לעיל שם למ"ד כמקומו דמי אמאי יחזור ויתן למטה אם כבר נתן למעלה ע"ש והיה נראה דדוקא בדמים של מטה או של מעלה לחוד ושינה בהן ליתן שלא במקומן לשמן הוא דנתכפרו בעלים אבל בדמי מעלה ומטה המעורבין ונתן למעלה לצאת ידי דמים של מעלה נתינה זו לא עלה אלא לדמים של מעלה אבל לא לדמים של מטה שלא נתכוין להם ולהכי צריך לחזור וליתן למעלה או למטה אפי' למ"ד שלא במקומו כמקומו דמי וד' הרמב"ם ז"ל עדיין צ"ע:

שם גמרא תנאי היא איכא דנפקא ליה מהכא וכת' רש"י ז"ל בד"ה לא תחילת עולה ובכור כו' וכיון דלרבנן יש בילה שניהם כשירים ויש לדקדק לר"א דאמר אין בילה ע"כ לא דריש לכולהו קראי דהא א"א שיקרבו דדילמא מהאי קיהיב ומהאי לא קיהיב ואין לומר דרחמנא אמר שיקרב כל הדם דוודאי מתרווייהו קיהיב דהא צריך להניח שירים וא"כ אטו לר"א לא ס"ל הא דעולין מבטלין זא"ז ולא אשכחן מאן דפליג בהא וצ"ע:

תוס' בד"ה מאי קמ"ל תימא כו' לא הבנתי קושייתם דא"כ מאי קאמר רחמנא הם בהווייתן יהו ואי הך רבותא קמ"ל מהיכא תיתי למימר שלא יהיה בהווייתן הא הך רבותא איצטריך לאשמועינן אפי' התערובות כוס בכוסות דלא שייך ביטול וק"ל:

שם גמרא מתיב רבא כו' שיכול אין לי כו' להך דרשא ע"כ ילפינן מינה לעולין דאין מבטלין זא"ז ואע"ג דסתם סיפרא היא לא אתיא כר"י דיליף מינה למב"מ דלא בטיל ובהך דרשא ליכא למימר דלמב"מ אתי דא"כ מה לי נתערב בתודה או בשאר קרבנות ודם דם למה לי ויש להוכיח מכאן דלא כשיטת רש"י ז"ל בחולין דרבא ס"ל כר"י דמב"מ לא בטול דהא רבא קאמר הכא להך דרשא דדם דם דעולין אין מבטלין אבל מב"מ לא שמענו וכן משמע מהא דקאמר לרבא לא תחילת עולה כו' ומאי קמ"ל כו' ודו"ק:

וראיתי בפירוש הרע"ב ז"ל דמתני' דהניתנין במתנה כו' שכ' לפרש דמתני' איירי בכוסות והוא לטעמיה אזיל דפי' בפ"ט דפרה דר"א אין בילה ס"ל וכרב אשי וכת' שם התוי"ט ז"ל ועוד יש עליו תפיסה כו' אלא העיקר כו' ודם פסולים ג"כ בכלל ואיירי בכוסות ע"ש ולא הבנתי דהא ר"א דמכשיר התם ע"כ בבלול איירי וכדמוקמינן לעיל פלוגתייהו בגוזרין גזירה במקדש או בדם התמצית מצוי כו'. וכ"ז בבלול אבל בכוסות גם לר"א פסול דלא מכשר אלא בבע"מ אם קרב אחד מהם משום דבע"מ מרצה על ידי תערובות וכמו שכת' לעיל באריכות:

ועיין בפי' המשנה במתניתין שכת' דמחלוקת ר"א ור"י בתערובו' מתן ארבע במתן שתים או מתן שתים במתן אחת ע"ש. ואין זה מובן דבמתן ד' בשתים מחלוקת לחוד ובשתים באחת מחלוקת לחוד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף