קרן אורה/נזיר/כה/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד שיטה מקובצת קרן אורה רש"ש |
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה |
והלא >>>
והתוס' >>>
ותו >>>
ויש >>>
אלא לר"ל >>>
רק >>>
>>> וממילא ימותו כיון דלא חזיין להקרבה וצ"ל כדמשני הש"ס לקמן בהא דפריך מולד חטאת דה"א דוולדי קדשים ימותו בביה"ב והיינו ע"כ מסברא בעלמא כיון דלאו עיקר קדושה מסברא לא הוי קרבי אלא ימותו ת"ל ועשית עולותיך כו' דקרבי ובתמורה איכא מ"ד דלא דריש לקרא דרק קדשיך לולדי קדשים ויליף ולדי קדשים ותמורה מקרא דאם זכר ולהך דרשא תיקשי למה לי קרא לולד ותמורת עולה ושלמים דקרבי הא שמעינן לה מדאתמר הלכתא בולד ותמורת חטאת דימותו ש"מ דשאר ולדות קרבי דאי לאו הכי למה לי הלכתא בחטאת ובשלמא לולד עולה ושלמים י"ל דאיצטריך קרא דלא הוי חולין לגמרי אבל לתמורה למה לי קרא (ועוד דהא מסקינן התם דתנא דבי ר"י נמי ס"ל דרשא דאם זכר אלא דלא ילפינן מינה אלא ולדי תמימים ואיצטריך ליה קרא דרק קדשיך לולד בע"מ. וא"כ תיקשי לכולהו למה לי קרא לולדי תמימים ולא ילפינן מדאתמר הלכתא בולד ותמורת חטאת דימותו ש"מ דשאר ולדות קרבי) ועוד דאמרינן התם דמאן דיליף מקרא דרק קדשיך כו' ס"ל נמי לקרא דאם זכר למילף דאפילו ולד בע"מ ג"כ קרב ולפ"ז ג"כ יש לדקדק א"כ היכי בעי למימר דיעלם לבהי"ב בשביל שימותו הא כבר שמעינן מקרא דאם זכר דאפילו ולד בע"מ ג"כ קרב וצ"ל דאי לאו קרא דועשית עולותיך הוי מוקמינן קרא דאם זכר לולדי תמימים דקרב וקרא דרק קדשיך לולד בע"מ ולמילף דיביאם לביהב"ח בשביל שימותו כיון דולד בע"מ הוא אלא דא"כ מאי פריך הש"ס לקמן הא ולד חטאת הוא דגמירי בה מיתה כו' דלמא הלכתא דחטאת הוא בולד תם. דולד תם דעולה ושלמים ודאי קרב אבל ולד בע"מ י"ל דבעולה ושלמים נמי ימותו וע"פ הנ"ל יש ליישב מה שדקדקו התוס' ז"ל לקמן דמסקינן לר"י דרק אתי לעשה וא"כ הלכתא למה לי ולפי הנ"ל א"ש דהך קרא מיירי בבע"מ וא"כ לא שמעינן מקרא אלא ולד ותמורת חטאת בע"מ אבל ולד הם לא מצינן למילף מהכא להכי איצטריך הלכתא ובולד חטאת בלא"ה איצטריך הלכתא לפי מש"כ משמעות דברי התוס' ז"ל סוף תמורה דאי לאו קרא בולדות ה"א דלא קדישי כלל א"כ ממיעוטא דרק לא שמעינן דאזיל למיתה אלא י"ל דבחטאת לא קדוש כלל אך י"ל דלא מסתבר למימר דחטאת יהיה קיל מעולה ושלמים דבהם חלה קדושה על ולדותיהן ובחטאת אין הולד קדוש ובתמורה שם דף י"ז לא משמע כסברת התוס' ז"ל דאיצטריך קרא לולד דקדיש דא"כ היכי בעי למילף התם ולד מתמורה בק"ו כיון דמסברא ולד לא קדיש כלל. אלא ודאי משמע דלהא לא איצטריך ופשיטא דקדישי אלא להקרבה הוא דאיצטריך קרא וכן נראה דהא קדושה איכא למילף מולד בכור ומעשר דקדישי:
ויש לדקדק עוד בשמעתין דמשמע דאי לאו מיעוטא דרק ה"א דולד חטאת נמי קרב ואתי הלכתא דימותו וקרא דרק אתי לעשה א"כ בצבור דלא גמירי הלכתא מקרא נמי לא אימעיט ואמאי אמרי' דחטאת צבור שנתכפרו בעלים לרבנן ירעה ואמאי לא יקרב ואין לומר דממיעוטא דרק אימעיטו כל ולדי חטאת בין דיחיד בין דצבור מהקרבה דא"כ אמאי לא משני הש"ס לקמן דלהכי איצטריך קרא לחטאת צבור דלא קרב דלא אתמר ביה הלכתא ועוד דהא משמע בגמרא דמיעוטא דרק אתי לאשמעינן דימותו דאי לא שמעינן אלא דלא יקרב הוא עצמו ואזלי לנדבה א"כ מאי קאמרינן מפורשין לא מצית אמרת דכבר פסקה תנא דבי ר"י הא לא שמעינן מינה אלא דלא יקרב חטאת אבל לנדבה שפיר אזלי אלא ע"כ ממיעוטא דרק שמעינן דלמיתה אזלי או לים המלח וא"כ לא מיירי הך מיעוטא בקרבן צבור והדק"ל מנ"ל דלא יקרב הוא עצמו אך לפי האמת נראה דממיעוטא דרק לא שמעינן אלא דהוא עצמו לא קרב דהא ממעטינן נמי על תמורת אשם אע"ג דלא אזיל למיתה אלא לנדבה. וכ"כ התוס' ז"ל בשמעתין דמרק לא שמעינן דאזיל למיתה וא"כ י"ל דשפיר אימעוט מרק כל מותרי חטאת אפי' של צבור והא דאמרינן כבר פסקה תנא דבי ר"י ע"כ אהלכתא סמיך אבל בתמורה דף ט"ו משמע דחטאת צבור שנתכפרו בעליה או מתו שפיר קרבה עיי"ש ובתוס' בד"ה וקא קרבה ועי' מש"כ שם בחי' ועיי"ש בד' הנ"ל ע"א דיליף מקרא דחטאת שאבדה והפריש אחרת ונמצאת הראשונה דלא יקריב אלא אחת ואזלי לרעיה היינו לנדבה ומנ"ל הא מלתא דהא באשם הוא דגמירי הלכתא דלרעיה אזיל אבל בחטאת מנ"ל היכא דהוא עצמו לא קרב דיפול לנדבה וי"ל דילפינן מקרא דיהוידע הכהן דמותר חטאת יפול לנדבה ועוד יתבאר בזה לקמן בשמעתין:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |