כפות תמרים/סוכה/מה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:19, 17 בינואר 2023 מאת מערכת (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כפות תמרים TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png מה TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' אגדות מהרש"א
כפות תמרים
רש"ש
עמק סוכות
גליוני הש"ס

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


דף מ"ה ע"א

מתני' מצות ערבה כיצד כו'. ק"ק ל"ל לתנא לאשמועינן זה שהיו מביאין ערבה ממקום שנקרא מוצא ותו מה שייכות יש לזה בהדי מצות ערבה ותו מהו זה שהיו מביאים ממוצא והלא בכמה מקומות סביב לירושלים יש ערבה ונראה דנהי דיש ערבה בכמה מקומות באלו היא קצרה והיו צריכים מורביות ענפים שארכה י"א אמה לזקוף אותם בצדי המזבח שכך מצותה כדכתיב אסרו חג בעבותים ולקיים מצוה זו לא היו מוצאים ענפים י"א אמה אלא במקום הנקרא מוצא והיינו דקתני מצות ערבה כלומר של י"א אמה כיצד ולכך פטרו אנשי המקום מהמס שהיו מגדלים ערבה זו בקרקעות שלהם:

ר"י בן ברוקא אומר חריות כו'. בענין חבוט ערבה דאמרינן לעיל חביט חביט ולא בריך פירש"י לשון נענוע נראה מדבריו שלא היו חובטין אותה בקרקע אלא מנענעין אותה בלבד והרמב"ם כתב דחובטה ע"ג קרקע ונראה לי ראיה להרמב"ם מדברי ר"י בן ברוקא דע"כ לא פליג אתנא קמא אלא במה היתה החבטה דלת"ק בערבה ולר"י בן ברוקא בחריות דקל אבל הכל מודים דחבטה הוי ע"ג קרקע ודוק:

רש"י מיד התינוקות שומטין ואין בדבר לא משום גזל כו'. דהיינו לומר דהוה ס"ד דהוא גזל מן התורה דודאי מי שגוזל מן הקטן החפצים שזיכה לו אביו או קרובו או שקנאם הקטן מנכסיו אם בא אחר וגזלה דהוי גזל גמור מן התורה ודלא כתי"ט דפירש דר"ל גזל דדבריהם דההיא הוי בענין מציאת הקטן ועיין בח"מ סימן ע"ד ודוק:

תוס' ד"ה מיד תינוקות שומטין כו' ויש ללמד כו'. נראה דלא למדו מכאן רק בענין נזקי ממון שניתן למחילה משום שמחת מצוה אבל אם הזיק לחברו בגופו נראה לי דחייב לשלם והכי דייקי דברי מור"ם ח"מ ס"ס שע"ח וכן נראה ממ"ש בא"ח ס"ס תרצ"ו יע"ש:

אמנם ממ"ש מור"ם א"ח סי' תרכ"ה ס"ב וז"ל וי"א אם הזיק א' את חבירו מכח שמחת פורים פטור מלשלם משמע אפילו הזיקו בגופו וכבר השיג עליו שם בכה"ג יע"ש אמנם בפסקי מהר"י איסרלן סי' ר"י משמע דאפילו הזיקו בגופו פטור וצ"ע:

תנא רכות וארוכות י"א אמה כו'. תימא לי על הרמב"ם בהלכות לולב אמאי לא פי' זה דארוכות י"א אמה וצ"ע:

תוס' ד"ה עלה ג' זהו מקום הקרנות כו'. עיין בהשגות הראב"ד פ"ב דהלכות בית הבחירה דיראה דפליג ע"ד התוס' ומסוגית פרק שתי הלחם (דף צ"ז ע"ב) משמע כדברי התוס' ודוק:

גמ' כל הנוטל לולב באגודו כו'. ק"ק אמאי פרט הדס טפי מאינך והלא הדס בכלל המינין של לולב ואפשר משום דר"ט ס"ל בפרק לולב הגזול דהדס קטום כשר קמ"ל דמי שעושה מצוה מן המובחר לקחת הדס בעבותו שכרו גדול יען צריך טרחא רבה לבקשו כדמוכח שם דף ל"ב ע"ב ומ"ש כאלו בנה מזבח וכו' ק"ק היכא רמיזא בנין מזבח אימא דקרא ה"ק כאלו הקריב קרבן וזרק דמו בקרנות המזבח י"ל דא"כ הול"ל אסרו חג בעבותים בקרנות המזבח השתא דכתיב תיבת עד משמע דהכי קאמר מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח מהיסוד עד קרנות המזבח והקריב עליו קרבן:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף