שדי חמד/כללים/ח/סז
|
< הקודם · הבא > |
כלל סז חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו הרב כסף נבחר כלל ס"ו אות ו' בשם הג' ש"ך ח"מ סי' ר"ב כתב דלא אמרינן חצרו וקניינו באים כאחד אלא צריך שיקנה החצר תחלה ואח"כ יקנה הדבר שבתוך החצר עי"ש שכתב שכן כתב בא"ז בשם תוס' (ס' א"ז אין מצוי אצלי אך לפי סיגנון הלשון שהביא שם נראה דיש חילוק מה ביניהם דלהרש"ך אם קנין החצר היה קודם שיקנה הדבר הנקנה אליו ש"ד אף שהיה אותו דבר בחצר קודם שקנה החצר ולהא"ז משמע שצריך שלא יהיה אותו דבר בחצר קודם שיקנה החצר אלא שיבא לתוכו אח"כ כיעי"ש) והקשה ע"ז מדקי"ל גטה וחצרה באים כאחת ומעובדא דר"ג וזקנים וכו' עי"ש ועיין להג' חתם סופר א"ח סי' קי"ו (ד"ה מאי) וסי' קי"ז (ד"ה ומ"ש מעלתו) שכתב ישוב נכון ומסכים לסברת הרש"ך הנ"ל גם בחיו"ד סי' י"ש (ד"ה ומ"מ לענין חמץ) מיסתמיך ואזיל בתר סברא הנ"ל והג' שואל ומשיב נר"ו בח"ב סי' קט"ו העמיק בענין זה לקיים סברא הנ"ל ויישב כל מאי דקשה עליו ובסוף התשובה הביא דברי הריטב"א בחי' לקידושין דס"ל כהרש"ך עי"ש וכ"כ גם בחתם סופר א"ח הנ"ל דהריטב"א ס"ל כהרש"ך ועיין להרב דרך המלך ד' ק"א ע"א ולהרב יד מלאכי בכללי דינים אות נז"ר ובשו"ת תפארת יוסף הנד"מ בא"ח סי' ל"א בהגהת כליל תפארת נו"ב מ"ת א"ח סי' ס"ג ובשו"ת הרב רמ"ץ א"ח סי' כ"ד מאות ט' והלאה וכתב שם בשם הקצה"ח דהא"ז פ"ב דב"מ כתב סברת הש"ך והוא עשה סמוכין לזה מדברי רש"י פסחים ד' ד' וכו' עי"ש וגם בחתם סופר סי' קי"ז (בד"ה שוב) הביא דברי קצה"ח ועי"ש מ"ש על דבריו ועיין שואל ומשיב מהדורא תניינא ח"ג סי' קכ"א (ד"ה איברא ובד"ה והנה בשנת תרט"ו) ובספר יפה ענף ד' ס"ד ע"ג אות י"א:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |