שדי חמד/כללים/ד/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:11, 17 בינואר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (Cat-a-lot: העתקה מקטגוריה:שדי חמד: כללים ל קטגוריה:שדי חמד: כללים: ד שימוש בCat-a-lot)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png ח

ח דבר שא"ק כ' הרב כנה"ג סי' ס' הגב"י אות מ"ו דאפשר דכשהוא ע"י שליח חייב לכ"ע וכתב הרב חשק שלמה אות מ"א דלאו דמספק"ל אלא כן דרך הפוס' לכתוב בלשון אפשר וכן נר' דס"ל להרב שמע יעקב ס' ויגש דף ס"ג ד"ה וראיתי וכו' (עיין מה שרשמתי בקונטרס כללי הפוס' סי' ט"ז אות א' בלשון אפשר אם הוא ס' או דרך ענוה) ומה שצידד הרב חש"ש בכונת הרב כנה"ג עי"ש מדברי הרב שמע יעקב שם נר' שהבין מהרב כנה"ג דכונתו דאם ר' אומר לש' צא ואמור ללוי שאני מתחייב לו בדבר פ' אף שא"ק מתחייב עי"ש והאמת שהוא תמוה דמי עדיף שלוחו מהמתחייב עצמו וכמ"ש שם בחש"ש וגם מהראיה שהביא הרב כנה"ג בסימן קכ"ח הגב"י אות כ"ז מתבאר דר"ל דכל שציוה לאדם אחד לעשות איזה דבר והלך השליח ועשה עפ"י שליחותו חייב לשלם לשלוחו ול"מ פטר נפשיה בטענת דשא"ק אלא דהרב חש"ש הכריח דכונתו כהצד הראשון מדהביא ראיה מתשו' מוהרשד"ם עי"ש ואין ספר מוהרשד"ם מצוי אצלי וקצת נר' להכריח כן בכונת הרב כנה"ג שהרי בהגב"י שם אות ל"ז הביא תשו' מוהרימ"ט סי' ק"ג דמוכר שכ' לקונה דכל מה שיוציא בבתים לבנות ולסתור וכו' יפרע לו חייב לשלם לו אף שא"ק משום דשליחותיה עביד עי"ש, ואם היה כונת הרכנה"ג כמ"ש בע"ד מכח הראיה שהביא בסי' קכ"ח מדברי הר"ב בעה"ת עי"ש א"כ היה לו להביא ראיה גם מהרב מוהרימ"ט הנ"ל והגם דסיים מוהרימ"ט דבההיא הנאה דזוזי גמר ומשעבד נפשיה. מיהו נלע"ד דלא קאי אלא למ"ש ואפילו במילתא דאיכא פסידא לגמרי וכו' עי"ש, אבל למ"ש בתחלה דחייב לשלם משום דשליחותיה עביד לא הוצרך לטעם זה, ואפילו נימא דלא אמר רב מוהרימ"ט אלא מטעם דבההיא הנאה וכו' וכן נר' שהבין הרב אהל יצחק בח"מ רסי' י"ד מ"מ אכתי קשה דלידוק מינה איפכא דכל דליכא טעמא דהנאה לא מיחייב משום שעשאו שליח ובלא ימנע היה לו להביא דבריו ודוחק לומר דמספק"ל בכוונתו ומשו"ה לא הביאו דלא הו"ל למישתק. אך לפי מאי דמסיק הרב חש"ש בכונתו אינו ענין לו וכמבואר והרב מגן שאול סי' כ"א הבין מדברי הרב' מוהרימ"ט דכונתו לחלק בין אומר לחבירו שיעשה מה שהמשלח מחוייב לעשותו דאז אפילו דשא"ק חייב המשלח לכשאין המשלח מחוייב לעשותו עי"ש ועיין להרבנים חש"ש שם אות ל"ו שבט בנימן סי' ל"א וסימן קל"ב וגם לפי הבנה זו קשה על הכנה"ג מתשו' מוהרימ"ט דהא מדהביא ראיה מההיא דהרב בעה"ת נראה דגם בדבר שאין המשלח מחוייב לעשותו אמרינן דשליחותיה עביד אך למאי דמסיק הרב חש"ש בכונתו ניחא דאין זה ענין לו וק"ל ועיין להרב החבי"ף בנשמת כ"ח ח"ב דף ל' ע"ב שהק' ע"ד הרב כנה"ג מתשו' הרבנים מוהר"י אדרבי סי' ע"ג ולח"ר סי' קע"ו והק' ע"ד הרב חש"ש שלא נרגש מתשו' הרבנים הנ"ל ואין הס' מצויים אצלי לראות ד"ק אך ממה שהעתיק בשמם רואה אני דלפי מסקנת הרב חש"ש בכונת הרב כנה"ג דברי הרבנים הנ"ל לא שייכי במילתיה דכנה"ג כמ"ש הרואה. ואולי כונתו להק' על הרב חש"ש דכשצידד לומר דכונת הרב כנה"ג דבאומר לחבירו עשה דבר פ' והלך ועשה עפ"י שליחותו דחייב משום דשליחותיה עביד אף בדבר שא"ק הי"ל להק' עליו מתשו' הרבנים הנ"ל ובנשמת כל חי וחש"ש שם ציינו שו"ת מוהרשד"ם סימן נ"ד ולפי הנראה היינו מ"ש בשמו בכנה"ג הגב"י אות ל"ה דאפשר דהאומר לחבירו הוציא לי פתקא מהמלך וכל ההוצאות אפרע לך חייב אף בדשא"ק לכ"ע ע"כ משמע דלהרב מוהרשד"ם לא פשיטא ליה שע"י שליח חייב ואף אי נימא כמ"ש הרבנים חשק שלמה ושמע יעקב הנז"ל דמ"ש הרכנה"ג אפשר לאו דמספק"ל מיהו אכתי י"ל דדוקא בהוצאת פתקא מהמלך דמסתמא ודאי אית ליה הנאה למשלח הא בעלמא אינו חייב אף דשליחותיה עביד ולמאי דמסיק הרב חשק שלמה בכונת הרב כנה"ג אין סתירה לדבריו מתשו' מוהרשד"ם וק"ל ודע דבגליון ספר מגן שאול סי' כ"א מצאתי כתוב וז"ל ועיין להרב חשק שלמה סי' ס' אות מ"א הגב"י ויכול המוחזק לומר קי"ל בכל אופן דוק באחרונים זה עכ"ד וחתים עלה ידי"ן הרב המגיה לספר יד דוד ליו"ד ואני עני לא ראיתי שום סתירה ממ"ש בחשק שלמה שם לדברי מג"ש הנ"ל והרב חשק שלמה עצמו באות ל"ו הביא דברי הרב מגן שאול וכיפי תלי להו מתשו' מוהרשד"ם סימן ל"ד כיעי"ש ועיין בספר ברכת מועדיך לחיים ד"ו ע"א שחקר מאחר שהתורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים א"כ איך הקב"ה נתן לנו תורתו הק' במתנה בה"ס וגם איך נתחייבו בקיומה דהוי דשא"ק ובכלל הישובים שכתב לזה אחת הוא עפ"י מ"ש הכנה"ג דע"י שליח מהני והתורה ניתנה ע"י משה רבינו ע"ה עי"ש בדף ז' ע"ד עיניך הרואות דמיחלפא שיטתיה ממה שהבין בנשמת כל חי בכוונת הרב כנה"ג כמבואר ועיין ג"כ בספר ראה חיים דף יו"ד ע"א ודוק גם עיקר חקירתו על מתן תורה לא להבין דאם לגבי קוב"ה כ"י הרי הוא יתברך לא נתחייב בדבר שאינו קצוב שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתן במעמד הר סיני ונותן דבר קצוב מיקרי לגבי דידיה יתברך, ואם לגבי מה שנתחייבו ישראל בקיומה מה יושיענו סברת הרב כנה"ג הלא משה רבינו שלוחו של מקום ברוך הוא היה ולא שלוחן של ישראל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף