שדי חמד/כללים/א/ח

גרסה מ־02:03, 17 בינואר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (Cat-a-lot: העתקה מקטגוריה:שדי חמד: כללים ל קטגוריה:שדי חמד: כללים: א שימוש בCat-a-lot)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png ח

ח אין מבטלין וכו' אף למ"ד דאינו אלא מדר' ה"ד דומיא דזרוע בשלה דאינו אלא טעם היוצא ממנו אבל לבטל יבש ביבש והוא בעין ובאיסורו עומד אסור מן התורה לבטלו נו"ב ח"ב ביו"ד סי' מ"ה עיין מלא הרועים במע' ביטול איסור לכתחלה אות ב' ובמקום אחר כתבתי דמדברי הרב מוהרי"ך בס' אהלי יהודה די"ט ע"ב מוכח דקאי בשיטת הנו"ב הנ"ל. אך כתבתי שם דמלבד דמדברי הרר"י בפלתי שהביא במלא הרועים מוכח דלא שאני ליה אף גם זאת מצאתי שלמים וכן רבים דלא ס"ל לחלק בהכי עיין שער המלך פט"ו מהל' מ"א הכ"ה שהביא ראיה דאיסורו מן התורה מש"ס חולין ד' ק"מ ע"א לא אמרה תורה שלח לתקלה ועיין כסף נבחר כללים סוף כלל י"ב מוכח דלא שאני ליה כמובן והרפ"ח בס' מים חיים בליקוטיו ליו"ד ד' ח"ן ע"א מדהביא ראיה להכריע דהוי מדאו' מגטין ה"ן ע"ב והיא הראיה של הרר"י בפלתי גם הרבנים פרי תואר בסי' צ"ט ובני חיי בהשמטות ליו"ד הובא במאמר מרדכי על מסכת גטין בד' ע"ו ע"ד הביאו ראיה זו מוכח דלא סל לחלק כהנו"ב הנ"ל וכן הוכחתי מדברי הרב טירת כסף בד' מ"ג ע"ג עי"ש גם מדברי הרב משל"מ בפרשת דרכים בדרך החיים דרוש י"ט (ד"ה ולפי פי' זה) מתבאר ג"כ דלא ס"ל לחלק בהכי והרב קהל יהודה בד' ח"י ע"ד הקשה ע"ד הרב משל"מ בפ"ז מהל' מעילה דאמאי לא הוכיח מסוגיא ההיא כמ"ד דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא מדאו' עי"ש ואני עני כתבתי מזה זמ"ר על גליון הס' לעיין במלא הרועים הנ"ל וכוונתי לומר דעפ"י דברי הנו"ב לק"מ משום דההיא שאני כיון דהוי יבש ביבש כ"ע מודו דהוי דאורייתא ועתה חזרתי בי מפני מראית עין אשר ראיתי דברי הרב בפרשת דרכים דמתבאר דלא ס"ל כן כאמור ואף שראיתי בהגהות הרב מוהר"ץ הירש חיות ליומא ד' ס"ז שכתב מדנפשיה כסברת הנו"ב הנ"ל דביבש ביבש לכ"ע הוא מה"ת ויישב בזה דברי הרב משל"מ בהל' מעילה הנ"ל עי"ש אומר אני דלפי שנעלם ממנו לשעתו דברי הרב שבפר"ד הנ"ל ייחס אליו מה שאינו כן לדעתו. והרב ב"ח בסס"י תרכ"ו והובא בט"ז שם רס"י תרכ"ו כתב גבי סכך פסול כיון דביטול איסורין הוא מדר' במצוה לא אסרו דמצות לל"ן אלמא דגם יבש ביבש משמע ליה דהוא מדרבנן ועיין במה שציינתי בזה לעיל אות ג':

והרב חת"ס בחלק א"ח סי' קכ"ט (ד"ה ומ"ש פר"מ עוד) כתב ג"כ כסברת הנו"ב דדוקא בלח בלח בביטול ס' הוא דסברי התוס' דהוא מדרבנן אבל יבש ביבש שהאיסור בעין ונרגש ונאכל לכ"ע אסור מן התורה כדמוכח מההיא דלא אמרה תורה שלח לתקלה עי"ש שכ"כ מדנפשיה בפשיטות ולא הזכיר שום חלק. אמנם ד"ת עשירים במקו"א ומצאתי שבחת"ס חיו"ד סי' שי"ט העמיק בענין זה עמ"ש בשאלת יעבץ ח"א סי' קל"ה בשם הרב ח"ץ שהק' אההיא דמאכילין לחולה הקל קל תחלה ונחלקו בש"ס בטבל ותרומה הי מנייהו חמור דהי"ל להפריש תרומה ולערב אח"כ דהא דא"מ איסור הוא מדרבנן (וכמו שהק' הרב משל"מ בפר"ד) וע"ז כ' דביבש ודאי אסור מה"ת והביא דברי השער המלך והשיב ע"ד וגם דברי הרב פרשת דרכים הזכיר שם (בד"ה ולא עוד) ותמה על מה שתירץ קושיתו לשיטת הר"ן דמיירי שאין הבעלים כאן ואין יכולים להפריש דא"כ מי התיר לזה לאכול את שלהם ועכ"ל דכן הדין נותן להציל עצמו בממון חברו ע"מ לשלם לו וא"כ הרי הוא שלו ויכול להפריש גם כן ומסיק דאין ליישב קושית הח"ץ אלא כמ"ש הח"ץ עצמו דמן התורה הדרה לטיבלא וכו' עי"ש ובשו"ת שו"מ ח"ב סס"י עק"ד ובסי' עק"ה כתב דכל שאין סופו ליתנו לכהן לא פקע שם טבל מעליו עי"ש שדבריו אין מוכרחים לקוע"ד ונראה קצת מדבריו שבסי' עק"ד דלא ס"ל כדעת הנו"ב וכן מתבאר דעתו בשו"מ מהדורא ב' ח"ב סי' ס"ד (ד"ה והנה בחידושי) עי"ש:

ותמיה לי על מה שראיתי בשו"ת כתב סופר (מר בריה דהחת"ס) בסי' קי"ג שהביא סברת הנו"ב דביבש לכ"ע מדאורייתא וכתב שבמ"א הקשה עליו מדברי התוס' בחולין בסוגיא דמכריזין שכ' דהא דבגד שאבד בו כלאים אין מוכרין לנכרי תקנתא דרבנן היא כעין אין מבטלין איסור לכתחלה והיינו ממש כמו שילוח הקן הרי דס"ל להתוס' דמדאורייתא מותר ומ"מ אפשר דהדין אמת דאסור לערב יבש ביבש מדאורייתא כדי לאכול אבל למכור לנכרי דבר לסמוך שאם יקנה ישראל יקנה מהרוב אין במכירה זו משום מבטל דהא אין מערבו כדי לאכול מהתערובת לכן רק תקנתא דרבנן הוא וכו' אתוד"ק והנה דברי התוס' שרמז הם לפי הנראה בד' צ"ה ע"א ד"ה ובנמצא. ושם לא נזכר תיבות כעין אין מבטלין איסור לכתחלה כמו שיעי"ש רק הוא תוספת ביאור משלו. והנך רואה דרפי' בידיה אם ביבש הוא מדאורייתא ולא זכר דברי הרב מר אביו בחת"ס הנ"ל דפשיטא ליה דהוא מדאורייתא גם מ"ש דלמכור לנכרי שאני וכו' עיין בחת"ס שם ד"ה ועתה וכו' וק"ל שוב מצאתי שם בכת"ס סי' פ' ד"ה ולענין וכו' שהזכיר דעת החת"ס (אך נראה שלא ראה מ"ש בתשו' הנ"ל) שכ' וז"ל אבל ביבש ביבש דהעלה השעה"מ ובנו"ב וכן אבא מאוה"ג בחידושיו דביבש ביבש לכ"ע אסור לבטל לכתחלה וכו' ע"כ לענייננו ותמיה לי שמייחס להשעה"מ דקאי בשיטת הנו"ב והאדם יראה לעינים דלא כן דעת השעה"מ ונהפוך הוא וכמש"ל. שוב נדפס כת"ס חיו"ד ומצאתי שם בסי' ס' (ולפי הנראה היא התשו' שרמז עליה בא"ח סי' פ' הנ"ל) דשקו"ט לענין מבטל איסור לכתחלה ומת אי קנסו בנו אחריו ושם ג"כ כתב דדעת השעה"מ והנו"ב ומר אביו דביבש ביבש לכ"ע אסור מן התורה ושבמקום אחר הביא ראיה לזה (לפי הנראה היינו מ"ש שם בסי' ס"ב ד"ה תבנא) וא"כ קנסו בנו אחריו עי"ש ובשו"ת רמ"ץ חיו"ד סי' פ"ד אות ג' הרחיק מאד סברת החת"ס דביבש ביבש לכ"ע הוא מדאורייתא וכתב להשיב על ראיותיו עי"ש וכן מתבאר דעת הרב ישועות יעקב בסי' תרע"ז סק"א שאין לחלק בזה וממ"ש ביד אפרים ליו"ד בסי' צ"ט ע"ד הנו"ב נראה קצת דמודה לסברתו ובס' דרכי הוראה לאחד מרבני גאוני דורנו יצ"ו בח"ב פרק ס"ה שקו"ט בזה ומסיק דגם ביבש ביבש הוא רק מדרבנן עי"ש שלא הזכיר כלל מדברי רבני האחרונים שהבאתי וגם מ"ש בתחלה ליישב קו' הרב משל"מ עפ"י דברי הנו"ב לא ראה שכבר קדמוהו רבנן כמו שמתבאר ממה שרשמתי ועיין בקובץ יגדיל תורה קונטריס ד' סי' כ"ה אות ג':

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף