שדי חמד/כללים/א/ב
|
< הקודם · הבא > |
ב אין מבטלין איסור לכתחילה לענין חמץ קודם הפסח כבר כתבתי באות א' דעות הפוסקים בזה מערכה מול מערכה ובקונטריס אסופת דינים במערכת חמץ ומצה סי' ה' אות י"א הבאתי להלכה דמותר לבטל החמץ כדי להשהותו לאחר הפסח עי"ש ולדעת הסוברים דמותר לבטל חמץ קודם הפסח כדי לאוכלו בפסח כתב בתשו' רבינו עקיבא איגר (סי' ל"ח) דהפרמ"ג ביו"ד סי' ס"ט ובש"ך ס"ת י"א) כתב דדוקא להוסיף על התערובת מותר אבל לא לערב בידים וכתב ע"ד שאף שבאמת כן משמע מלשון הט"ז מ"מ כיון שעיקר ראיתו היא מעצי סכך פסול א"כ משם מוכח דכל שהוא קודם זמן איסורו שרי נמי לערב לכתחלה והנה גם בפרמ"ג א"ח סי' תמ"ז במ"ז סק"ה (בד"ה כתב ע"ש) כתב ומשמע להוסיף שרי בזמן היתר הא לערב בעין בששים אסור בזמן היתר ועב"ח ס"ו לערב אסור לאכול לשהותו מותר והטעם שי"א חוזר ונעור והט"ז בתמ"ב א' כתב הטעם דאין מבטלין איסור לכתחלה ובתרכ"ו בסכך משמע לערב בידים שרי ושם יש תירוצים אחרים עכ"ל מתבאר דמ"ש ביו"ד דלערב אסור קודם פסח לא מסברא דנפשיה קאמר כי סמך עמ"ש הט"ז בסי' תמ"ב ומ"ש רעק"א דמגוף הראיה מוכח דגם לערב שרי כבר נרגש הפרמ"ג עצמו וכתב דיש שם תירוצים אחרים וכלומר דדוקא בסכך פסול דשייכי הנהו שינויי הוא דשרינן אף לערב אבל בחמץ לפני זמנו מיסתיין להתיר התוספת אבל לא לערב ורעק"א לפי שלא ראה דבריו שבא"ח הנ"ל השיג עליו וזה פשוט והרב מוהרש"ז בש"ע שלו בסי' תמ"ב בקונטריס אחרון אות ג' בהשגתו על הרט"ז הנ"ל כתב וז"ל והנה לפי ראיית הט"ז יהיה מותר לערבו בידים כמו בסוכה וזה ודאי אינו וכ"מ בהדיא בש"ע וכל האחרונים בסי' תנ"ג דנהגו לנקר הרחיים מקמח חמץ הנדבק בהם ודאי יש ס' בקמח הנטחן נגד קמח הנדבק ברחיים ואם מעיקר הדין היה מותר לערבו בידים לא היה מקום להחמיר לנקרו וכו' וכן מסתבר באמת דאל"כ יהיה מותר לערב חלב בקדרה שמרתחין בה מים לבשל בה בשר במים אלו כיון שאין כאן איסור עדיין וח"ו ישתקע הדבר ולא יאמר וכו' עי"ש ולפי דברי הרב פרמ"ג אין מכל זה סתירה לדעת הרב ט"ז דגם הוא מודה דלערב לכתחלה אסור ואין ראיה מעצי סכך פסול כאמור ותמיה לי על הרב שו"מ במהדורא ב' ח"ב סי' ס"ד (בד"ה והנה בסי' תמ"ז) שכתב סברת הט"ז בלשון זה דמותר לבטל האיסור קודם הפסח דהיינו אם נתערב קודם פסח ואין בו ששים יכול להרבות עליו קודם פסח עד ששים שלא יהיה חוזר ונעור ולכאורה ק"ל דהרי הטור סס"י תמ"ז הביא מחלוקת רבינו יונה והרא"ש אי שרי לערב ולשהותו לאחר הפסח דהו"ל כמבטל איסור ועיין מג"א ס"ק מ"ב ומ"ה וט"ז ריש סי' תמ"ב ורציתי לומר דדוקא להוסיף הוא דשרי הט"ז קודם זמן איסור אבל לערב האיסור עצמו כל שלא היה מעורב עדיין אסור אבל יותר מסתבר דס"ל להט"ז דלא קי"ל כר"י רק כהרא"ש ושרי כל שהיה קודם זמן איסורו עכ"ל הנה מייחס הוא באמת בדעת הט"ז דגם לערבו שרי והוא תימה שאחר שכבר הזכיר דברי הט"ז רס"י תמ"ב איך פה קדוש יאמר כן והלא מדברי הט"ז שם מתבאר דלערב בידים אסור וכמ"ש הרב פרמ"ג והוא חידוש שנעלם ממנו דברי הפרמ"ג ומ"ש דהט"ז ס"ל דקי"ל כהרא"ש ולא כההר"י ושרי כל שהיה קודם זמן איסורו גם בזה במכתה"ר דבריו תמוהים לענ"ד וכי מה ענין שמיטה וכו' דע"כ לא התיר הרא"ש אלא לערבו כדי להשהותו לאחר הפסח ואיך ילמוד מזה הרב ט"ז להתיר לערב כדי לאוכל בפסח ומפורש כתב הרב ב"ח בסי' תמ"ז ס"ו דלא נחלקו אלא בלהשהתו אבל לערבו כדי לאכלו אסור לכ"ע כו' ע"כ לענד"נ דמה שרצה לומר בדעת הרב ט"ז דלא התיר אלא להרבות הוא האמת דלערב לכתחלה כדי לאוכלו בפסח גם הוא מודה דאסור. והרב שם אריה בחא"ח סי' יו"ד (בד"ה והנה בתשובת) הקשה על הרט"ז דלפי ראייתו מסי' תרכ"ו יהיה מותר לערב לכתחלה ואילו מלשון הט"ז נראה דאינו מתיר לערב לכתחלה כי אם להוסיף וציין ט"ז רס"י תמ"ב ושוב כתב דאפשר דהט"ז מתיר גם לערב חמץ לפני זמנו וכו' ע"ש שלא ראה דברי הפרמ"ג הנז"ל שכתב מפורש דלהט"ז אסור לערב לכתחלה כמש"ל ומצאתי בס' יד יהודה על הלכות מליחה לרב גדול בדורו יצ"ו שנד"מ בסי' ס"ט דף נ"ט ע"א אות י"ג שהביא דברי הרב ט"ז בסי' רצ"ט ליישב קושית הדרישה גבי כלאים מהא דאין מערבין איסור לכתחלה ופירש שעיקר חילוקו שלא אסרו להוסיף אלא ביש כבר איסור בהיתר אבל שם עדיין אין כאן איסור אח"כ יעשה איסור ע"י התחברות לכך מותר להוסיף בעת היתר שלא יאסור אח"כ מיהו דוקא להוסיף כשכבר נתערב מותר אבל לער לכתחלה צמר רחלים בצמר גמלים כדי לחברו עם פשתן אסור דמ"ש צמר רחלים וגמלים שנתערבו זה בזה עם רוב מגמלים מותר היינו שנתערבו מעצמם וכ"כ הב"ח שם מבואר ודומה למ"ש הט"ז בא"ח סו' תמ"ב ותמ"ז דאם נתערב קמח חמץ בשל פסח מותר להוסיף עניו כדי לאכלו בפסח כיון דעדיין זמן היתר אבל לערבו לכתחילה כדי לאכלו בפסח אסור וטעות גדול היה לרעק"א שכתב בסי' ל"ח דלהט"ז מותר אף לערבו ע"מ לאכלו ושכח לעיין בדבריו וכו' ומ"ש הט"ז בסי' תרכ"ו ראיה מסוכה לחמץ אף דבסוכה מותר גם לערב הנה שם כ' המרדכי עוד תי' דלא אמרו אלא כשנהנה ומצות לל"ן א"כ אף לתי' הא' מ"מ י"ל ג"כ דדוקא באין כונתו ליהנות מהאיסור וכו' אלו תו"ד הרב יצ"ו והאריך בדברים נכוחים כיעי"ש ובמחכתה"ר מדויל ידיה מישתלים שגם הוא שכח לעיין בפרמ"ג ע"ד הט"ז בסי' תמ"ז כמבואר ואולי לא נמצא אצלו בו בפרק הפרמ"ג לא"ח ומן האמור יש לפקפק עמ"ש בשו"ת יד יוסף להרב מוהר"י דייטאס בסי' כ"ה שהרב השואל הקשה דמאי מסתפק המנ"א בסי' תנ"ה ס"ק ט"ו אם מותר לערב מים שלנו ברוב וכו' הא כיון דהוא קודם פסח מותר כמ"ש הט"ז בתמ"ז סק"ה והרב המחבר השיבו דמתשו' הרשב"א ומוהרשד"ם מתבאר דגם לפני זמנו ע"ש ולפי האמור לק"מ דהא המג"א מסתפק אם מותר לערב לכתחילה וזה בחמץ אסור גם להט"ז אלא שמסתפק כיון שאין כאן איסור חמץ רק מחמת חמימות וכו' עי"ש וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |