שדי חמד/כללים/ח/יא
|
< הקודם · הבא > |
כלל יא חצי שיעור אי איכא בגזל פחות משוה פרוטה רשום בקונטריס זכרונותיי לעיין בכנסת הגדולה בחשן משפט סי' שנ"ט אות א' ובגזע ישי סי' רמ"ב ד' קפ"ה ע"ב דממה שכתב הכנה"ג דאי ליכא לאו איסורא מנין משמע ליה דלא שייך דין חצי שיעור בגזל וציינתי לעיין בדברי הרב המגיד ריש הלכות גניבה ועתה אין מצויים אצלי ספר כנה"ג וגזע ישי הנ"ל ומובן מציון זה שכונתי היתה להקשות דמבואר בדברי הרב המגיד דאיכא איסורא משום חצי שיעור ככל איסורין דעלמא דאף שאין בחצי שיעור שלהן לאו אסור משום חצי שיעור דילפינן מחלב ועם שיש לחלק בין שאר איסורין לגזל על כל פנים בדברי הרב המגיד מפורש דאיסורו לאו משום דאית ביה לאו הוא אלא מסברא ככל חצי שיעור דעלמא ועתה רואה אנכי שבדין זה (אם בגזל איכא משום חצי שיעור) הלכו כמושות סבי דאזלי אתיגרא במלחמתה של תורה עיין להרבנים מרן מוהריט"א בס' קהלת יעקב סי' קל"ז ד' מ"ח ע"א וב' (מדפוס אשכנז) דרך המלך ד' כ"ד ע"ד טל אורות ד' ק' ע"ג ארעא דרבנן אות תקפ"ח עפרא דארעא אות מ"א מקנה אברהם ד' י"ט ע"ב ומשם באר"ה ועיין עוד פתח הדביר ח"ג סי' ש"ו אות ג' ולהרב הלבוש ח"מ סי' שמ"ח ס"א וישרי לב ד' מ"ט ע"ב ובקונטריס דבר אליהו אשר בסוף ספר משנת ר' אליעזר ח"ב בד' ג' ולהגאון מוהרי"ש הלוי נאטאנזאן בהסכמתו לס' תפארת יוסף והגאון חתם סופר בחידושיו למס' ע"א (שבחלק ששי) על דף ע"א ע"ב (בד"ה ב"ן עכומ"ז נהרג) כתב וע' רמב"ם פ"א מגניבה משמע פחות משוה פרוטה בישראל הוי כחצי שיעור שאסור מן התורה. ולא משמע כן מתוספות חולין ל"ג סד"ה אחד עכומ"ז עכ"ל ובשערי תשובה סי' תפ"ב תפס השיטה דחצי שיעור בגזל אסור מן התורה וכן נקיט בפשיטות הרב דברי מרדכי פרידבורג בסי' ח"י אות ג' על פי דברי הרמב"ם שבטור וש"ע ריש הלכות גניבה וגזלה ושכתב הסמ"ע דכשם שחלב ודם חצי שיעור אסור מן התורה כן חצי שיעור לענין ממון אסור מן התורה וכתב הג' מסלאנים בס' פורת יוסף בנימוקיו על הש"ע סי' ל"ד ד' קכ"ח ע"א וז"ל נסתפקתי בגזל פחות משו"פ אם הוא בכלל גזלן לענין פסולי עדות יען דח"ש אסור מדאו' או רק פסול מדרבנן ומצאתי מבואר בתוס' קידושין ד' מ' ע"ב ד"ה ויש אומרים ודוק עכ"ל הנה גם הוא תפס השיטה דח"ש בגזל אסור מן התורה והמעיין במה שרשמתי בגוף דב"ק יראה שאינו פשוט לומר כן ומה שנסתפק לענין פיסול לעדות פשט דבריו מורין דפשיטא ליה דפסול לעדות ורק מסתפק אם פיסולו הוא מדאוריתא או אינו אלא מדרבנן ולזה כתב דמצא בתוס' דקידושין דמדבריהם מבואר כאחד מצדדי הספק שלו והנה בעיקר ספקו לכאורה היה נראה דלפי מה שכתב רי"ו ופסקו הרמ"א בסי' ל"ד ס"ב עבר עבירה שאין בה מלקות פסול מדרבנן אם כן בחצי שיעור דגזל דאף אם הוא מדאוריתא פשיטא דאין בו מלקות אינו נפסל אלא מדרבנן אלא די"ל דפיסול שמחמת ממון שאני שהרי גנב וגזלן פסולים מדאוריתא אף שאין בהם מלקות (דהוי לאו שניתן לתשלומין) משום דהוי רשע דקרא וכמו שכתב הרב כנסת הגדולה בסי' ל"ד הגב"י אות כ"ו ומכל מקום מדברי התוס' בעניותי איני רואה פשיטות לאחד משני הצדדים הנ"ל אלא מתבאר מדבריהם דבפחות משוה פרוטה אינו נפסל כלל משום לתא דגזלן לחוד אלא בצירוף מה שאוכל בשוק ואף בזה אפשר שאין פסולו אלא מדרבנן כמו שכתבו הרמב"ם ומרן בש"ע בסי' ל"ד סי"ח עם שיש לומר דלפי פירוש התוס' דמיירי שחוטף ואוכל פחות משוה פרוטה יהא פסול מן התורה על כל פנים בגוזל חצי שיעור בלבד משמע לי מדברי התוס' דאינו פסול לעדות כלל ואולי גם כונת הג' פרת יוסף היא כן דמבואר בתוס' דאינו נפסל משום הגזל לבד ולפי דרכנו נראה דיש ללמוד מדברי התוס' דחצי שיעור בגזל אינו אסור מן התורה (וכדמשמע להג' חת"ס מדברי התוס' חולין ד' ל"ג כנז"ל) דאם כן היה פסול מדרבנן מיהא כדין עבר עבירה שאין בה מלקות וצ"ע:
ובמה שציינתי למעלה מדברי הרב כנסת הגדולה בסי' שנ"ט הנה עתה יוצא לאור סי' תורה מציון וראיתי בקונטריס שני מחברת שנה ראשונה (תרמ"ז) בסי' י"ח אות ג' והם דברי הרב המובהק יאושע ן' שושן יצ"ו שהביא תורף דברי הכנה"ג והוא שכתב ברסי' שנ"ט בשם הרב מוהר"א ששון דגזל פחות משוה פרוטה איסורא איכא לאו ליכא ונחלק עליו ואמר דלאו נמי איכא דאם אינו עובר בלאו איסורא מהיכן בא ועל זה הביא הרב הכותב הנ"ל יצ"ו מה שכתב הה"מ שדין גזל בכל שהוא כמו בשאר איסורין ואין הכרח שיש בו לאו דחצי שיעור דעלמא יוכיח עכ"ד ובאמת פליאה נשגבה היא על מרן החבי"ב אבי התעודה פה קדוש יאמר כן דמי פומא דמר כמאן דלא ידע שבכל האיסורין חצי שיעור אסור ואין בו לאו ואם דעתו שאין לדמות גזל לשאר איסורין היה לו לכתוב כן ולבאר החילוק שביניהם ועל כל פנים להביא דברי הרב המגיד ועם שאין בידי עתה הס' כנה"ג ח"מ ח"ב הנ"ל מכל מקום דברי הרב הכותב יצ"ו מעידין שלא הזכיר בכנה"ג את דברי הרב המגיד והוא פלא דכל רז לא אניס ליה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |