שו"ת אבני מילואים/כ
|
< הקודם · הבא > |
כתב בתשובת גנת ורדים בקונטרס סוף הספר סימן קל"ו ז"ל בענין הכשר פירות לקבל טומאה מוכח בכמה מקומות במס' מכשירין דבעינן דניחא ליה בהכשר מים שבאו עליהן ושמח בהן ומשמע דאם אין לו שמחה אע"ג דאינו מיצר דאין לו הפסד וגריעות בהכשר זה דאינו מכשיר לקבל טומאה וקשה דבפ' לולב הגזול באתרוג של תרומה לא יטול ויהיב טעמא בגמ' מפני שמכשיר את התרומה לקבל טומאה ופירש"י דאמרינן במתני' מקבלת אשה מיד בנה לולב ומחזירתו למים בשבת שהיו שורין האגודה כדי שלא יבשו וכשנוגעים באתרוג הוכשר לקבל טומאה ואין לומר דשמח הוא בנגיעת המים באתרוג שנשאר רטוב ולח ולא יכמוש דא"ה ה"ל לרש"י לפרש דלמא יגע המים לאתרוג להדיא ולמה ליה לרש"י לפרש דמתכשר משום מים שע"ג האגודה דהוי מציאות רחוק וצ"ע עכ"ל ולק"מ דבהדיא תנן במסכת מכשירין פ"ד כל משקה שתחלתו לרצון אע"פ שאין סופו לרצון כו' בשביל שתודח הקערה הרי זה בכי יותן ע"ש וכיון דניחא ליה שיגיע להאגודה המים ואח"כ נגעו אותן המים באתרוג אע"פ שאינו לרצון גבי אתרוג הרי זה מכשיר כיון שתחלתו לרצון וזה פשוט והנה הרשב"ם כתב פ' המוכר פירות דף צ"ז דיין מכשיר בלא מחשבה דבמים הוא דכתיב כי יותן דומיא דכי יתן דניחא ליה ע"ש וקשה בהא דאמרי' פ"ק דשבת דף י"ח גבי בוצר לגת בטעמא דב"ש גזירה שמא יבצרנו בקופות טמאות ופריך הניחא למ"ד כלי טמא חושב משקה כו' ואי נימא דיין מכשיר בלא מחשבה א"כ ניחותא דבעלים לא צריך וצ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |