אפיקי ים/א/מג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אפיקי ים א מג

סימן מג
יחקור בענין אם מהניא שאלה במעשר בהמה או לא. [וכבר נדפס בשמי בקובץ כנסת חכמי ישראל. תרנ"ו סי' קנ"ג]:

א

א) הטורי אבן ז"ל במס' ר"ה (דף כ"ח) כתב בפשיטות דמהני שאלה במעשר בהמה. אמנם במנחת חינוך מצות ש"ס חולק ע"ז וכתב דנראה לו פשוט דעל מעשר בהמה אין יכולים הבעלים לישאל דכל התרומות והקדשים דיכולים הבעלים לישאל עליהם הוא משום דע"י דיבורו הוא קדוש. משא"כ במעשר בהמה דקיי"ל בבכורות (דף נ"ט ע"א) דעשירי מאלי' הוא קדוש. וכיון דלא קדיש ע"י אמירתו רק מגזה"כ לא מהני שאלה:

ב

ב) ולכאורה הי' נראה לי להוכיח דין זה מש"ס ערוך בבכורות (דף ל"א ע"א) דאיתא התם תנו רבנן כל הבכורות אדם רואה חוץ משל עצמו ורואה את קדשי' ואת מעשרותי' וכו' ומפרש הש"ס. ורואה את קדשי' דאי בעי מתשיל עלייהו ומעשרותי' דאי בעי שדי בי' מומא בכולי' עדרי'. ומדלא אמר גם במעשרותי' הטעם משום דאי בעי מתשיל עלייהו. ע"כ דבמעשר בהמה לא מהניא שאלה וכדברי המנח"ח. אכן אין זה מוכרח די"ל דלהכי לא שייך במעשר בהמה דנהימני' במגו דאי בעי מתשיל עלייהו. משום דכיון דאם ישאל על המעשר יצטרך לעשר מחדש א"כ לא ירויח כלל בשאלתו. וממילא לא הוי מגו דנהימני' עי"ז. ומוכרח לומר הטעם דאי בעי שדי מומא:

ג

ג) שבתי וראיתי דזה אינו. דנ"ל לחדש דאם נאמר דמהניא שאלה במעשר בהמה. שורת הדין דלא יצטרך לעשר מחדש למאי דקיי"ל בבכורות שם דמנין הראוי פוטר. ואם מנה תשעה ומת העשירי כולן פטורין אפי' בלאו טעמא דעשירי מאלי' קדוש. משום דבשעה שמנה הי' מנין הראוי להשלים ופוטר. משום דכתיב אשר יעבור תחת השבט ולא שכבר עבר. וכמבואר בש"ס שם. ולפי"ז נראה לכאורה דאם קרא שם מעשר על העשירי ואח"כ נשאל עלי'. ונימא דמהניא שאלה לעקור ממנו שם עשירי למפרע. מ"מ יהי' כל התשעה פטורין ולא יצטרך לעשר עליהם מחדש. דכבר איפטרו להו במנין דשפיר קרינן בהו יעבור ולא שכבר עבר ולא גרע מאילו מת העשירי ולא קרא עלי' שם מעשר כלל מעיקרא. ולא עוד אלא דנ"ל דבכאן. גם העשירי יפטר ולא יצטרך לצרפו לגורן אחר דגם בי' שייך האי טעמא דיעבור ולא שכבר עבר. ודיני' כמו התשעה בכה"ג. ולפי"ז לכאורה קמה ראייתי מש"ס דדף ל"א שם מדלא אמר גם במעשרותי' הטעם דנאמן משום דאי בעי מתשיל עלייהו. ואז הי' פטור מלעשר עוד הפעם משום דאיפטרו כולהו במנין הראוי. וע"כ דבמעשר בהמה לא מהניא שאלה משום דמאלי' קודש. ודלא כטו"א ז"ל. וסברא זו דיהי' שייך בכה"ג לפטור במנין הראוי הצעתי בשכבר הימים לפני כבוד הגאון הג' מוה' ר' חיים שליט"א אב"ד דבריסק והסכים על ידי בזה:

ד

ד) והנראה בזה לתרץ דברי הטו"א ז"ל. דבאמת צריך להבין דעתו דמהניא שאלה במעשר בהמה. דמאי מהני אם ישאל ויעקור דיבורו למפרע כיון דמאלי' הוא קדוש. ונראה דהסברא כך היא. למאי דמבואר בבכורות שם (דף נ"ח ע"ב) יכול הי' לו מאה ונטל עשרה. עשרה ונטל אחד יכול יהי' מעושרין ת"ל עשירי ואין זה עשירי. ומבואר מזה דבעינן דוקא שיהא מנין לשם מעשר ואז הוי על העשירי קדושת מעשר. ופשוט דאף אם העביר הצאן בפתח הדיר ומנה א' ב' עד י'. ולא הי' בדעתו כשמנה. לשם מעשר להקדיש העשירי. בודאי לא שייך במנין כזה שלא הי' במחשבה לשם מעשר כלל. דנימא דהעשירי מאלי' קדוש. וגם דיפטרו במנין הראוי. דלא הוי מנין מעשר כלל. וא"כ כיון דלא קדוש העשירי. אם לא בירר ע"י מנינו מי הוא העשירי. שקרא ומנה א' ב' עד ט' ונברר מאלי' העשירי ושיהי' מנינו כולו לשם מעשר דוקא. נמצא דגם העשירי אף שגזה"כ הוא שקדוש מאלי' אף אם לא קרא שם עשירי. מ"מ ע"י מנינו התשעה הוברר להיות עלי' שם עשירי. ומה לי אם קרא עלי' שם עשירי בהדיא. או דע"י שקרא להיוצא בתשיעי תשיעי. ממילא גרם ובירר בזה דעל הבא אחרי' הוה שם עשירי וממילא שוב קדיש מאלי'. אבל כיון שע"י מנינו הוה עלי' שם עשירי ועי"ז קדיש. שוב מהני שאלה דהוי ככל הקדש פי' דעלמא דמהני שאלה. והכא נמי ע"י המנין שלו נתקדש העשירי וע"י שאלתו באמת עוקר כל עיקר מנינו שהי' לשם מעשר ועי"ז נתקדש העשירי. וזה לא קשה דאיך שייך שאלה אמנין דהוי מעשה ולא דבור. דז"א. דהמנין בעצמו אינו כלום בלא מחשבת עשורי. ונמצא דעיקר הוא דבורו ומחשבתו וע"י שאלה הוי למפרע כמנין בעלמא שלא במחשבת מעשר. וממילא לא שייך דיהי' העשירי קדוש מאלי' דכ"ז דוקא אם מנה תשעה ובמחשבת מעשר, משא"כ כאן דע"י שאלתו עוקר מנינו למפרע. ואין על עשירי שם עשירי כלל. ולא שייך גם דין דמנין הראוי בזה. דכ"ז אם הי' מנין לשם מעשר, אבל כאן דעוקר המנין למפרע. ל"ש בזה יעבור ולא שכבר עבר. דעקר מחשבת מעשר ממנינו למפרע. ולא עבר תחת השבט לשם מעשר כלל. ומנין כזה אינו כלום לפטור. וא"ש סברת הטו"א ז"ל דמהני שאלה. ולא תקשה גם מש"ס דף ל"א דלא קאמר גבי מעשר מגו דאי בעי מתשיל עלייהו. דאף דמהני שאלה. מ"מ ל"ש דיפטרו במנין הראוי כמ"ש. וא"כ כשישאל יצטרך תו לעשר מחדש. ולא ירויח כלל מזה ולא הוי מגו. וא"ש:

ה

ה) וידידי הרב הגאב"ד דוואשילקאווע יחי' העיר בזה בתשו' הארוכה אלי. דזה פשוט דאפי' אם נאמר דמהני שאלה במעשר בהמה. מ"מ אם קרא לתשיעי ולאחד עשר עשירי דהדין דקדושין. ובודאי לא מהניא בהו שאלה כיון דקדישי בטעות ג"כ מגזה"כ. והוי כמו בתמורה דפסק הרמב"ם ז"ל פ"ד מנדרים דלא מהני שאלה משום דאיתא בטעות. וא"כ א"ש דלא אמר בש"ס גבי מעשרותי' האי טעמא דאי בעי מתשיל עלייהו משום דהאי טעמא לא שייך בתשיעי ואחד עשר שקראן עשירי. והאריך עוד לפלפל הרבה בזה. והנה גם במנח"ח כתוב בפשיטות דבתשיעי ואחד עשר לא מהני שאלה כיון דאיתא בטעות. אמנם למ"ש לעיל דע"י שאלתו על העשירי נעקר כל המנין והוי כלא מנה כלל. א"כ אם ישאל על העשירי. כיון דעוקר בזה המנין למפרע. ממילא גם מתשיעי ואחד עשר תופקע קדושתן דכאילו לא העביר כלל תחת השבט דמי. וגם לזה העירני ידידי הרב הגאון שליט"א:

ו

ו) ובמנחת חינוך שם העיר בהא דאיתא במתני' דנדרים (דף י"ח ע"ב) דמעשר בהמה מקרי דבר הנדור אף דעשירי מאלי' הוא קדוש. ומטעם זה לדידי' לא מהני שאלה. וכתב דע"כ שם טעמא אחרינא. דהא חלה ותרומה לא מקרו דבר הנדור אף דשאלה איכא בהו עיי"ש. ובאמת למ"ש א"ש מאד. דאף דעשירי מאלי' קדוש מ"מ בעינן שיברר העשירי ע"י מנין לשם מעשר. ואם לא ימנה כלל. או במנין שלא לשם מעשר. לא יהי' העשירי קדוש גם מגזה"כ. וא"כ בודאי דבר הנדור מקרי. וזהו נ"ל טעמא שדחקו התוס' ז"ל במס' חגיגה (ד"ח ע"א) לתרץ דברי הש"ס דקאמר טעמא דאין מעשרין ביו"ט משום סקרתא. ולא קאמר משום דאין מקדישין ביו"ט יעו"ש. ולכאורה הלא כיון דעשירי מאלי' קדוש לא שייך הא דאין מקדישין. ומצאתי שבאמת בבכורות דף נ"ח תי' כן בסוה"ד. ולמ"ש ניחא דעכ"פ כיון דרק ע"י מנינו ומחשבתו חייל הקדושה על העשירי מגזה"כ. א"כ ממילא המנין גופי' אסור משום דאין מקדישין ושפיר קשה לתוס' ז"ל. ועי' בטו"א בחגיגה שם:

ז

ז) שו"מ בתוס' בנדרים (די"ח) אמתני' דשם וז"ל ואם של מעשר סתמא נדר אסור. וא"ת והלא עשירי מאלי' הוי קדוש וא"כ לא הוי דבר הנדור. וי"ל דבעי העברת מנין ואם הי' י' ונטל אחד בלא מנין אינו קדוש כדאמר בפרק מעשר בהמה ומיקרי שפיר דבר הנדור עכ"ל. וד' תוס' אלו כנראה נעלם מהגאון בעל מנח"ח ז"ל. עכ"פ מבואר בדבריהם כמ"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף