אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפג/תשרי/יד

יום ראשון י"ד תשרי - רבי ישראל הופשטיין, המגיד מקוז'ניץ

פטור נשים מסוכה ע"ד סוד

בגמרא בסוכה (כח.) דרשו חז"ל את הפסוק בפרשת אמור (ויקרא כג מב) "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות": 'האזרח' להוציא את הנשים. ופירש רש"י: אי הוה כתיב אזרח הוי משמע כל תולדות ישראל, אנשים ונשים. וכתיב האזרח, מיומן שבאזרחים, להוציא את הנשים.

בספר עבודת ישראל למגיד מקוז'ניץ ביאר דרשת חז"ל באופן אחר ע"ד הסוד. דאילו היה כתוב בפסוק 'אזרח' היינו מרבים נשים, כי תיבת 'אזרח' מורכבת מ'אז' ו'רח', 'אז' בגימטריא ח' הרומז לח' אותיות שם הוי"ה ושם אדנות, המרמזים על עלמא דדוכרא ועלמא דנוקבא, בשילוב כנסת ישראל עם דודה. וכן 'ר"ח' בגימטריא 'יצחק' שהוא סוג הגבורה והצמצום הרומז גם כן על עלמא דנוקבא. וכן 'אזרח' עולה למספר רט"ז שהוא גימטריה של 'גבורה'. וממילא יהיה פירוש הפסוק כל אזרח - היינו דוכרא ונוקבא - ישבו בסוכות, הזכרים והנקבות.

ולכך כתב הפסוק 'האזרח' בה"א הידיעה, שבכך עולה למספר רכ"א בגימטריא 'אר"ך' להורות שסוכת אר"ך מגן עלינו מעלמא אריכא, וממילא הנשים פטורות כיון שאין להם שם עלייה. וכנודע מדברי האריז"ל בסעודה שלישית, שהואיל ואין לנשים דיקנא לכך פטורים מסעודתא דדיקנא.

ואע"פ שביום הכיפורים נמי כתוב (ויקרא טז כט) 'תענו את נפשותיכם... האזרח...' בה"א הידיעה, ונשים הלא חייבות להתענות. יש לומר עפ"י דברי האריז"ל בכוונות תפילת נעילה, שביום הכיפורים יש עליה גם לנוקבא בדיקנא, וממילא גם לנשים יש להתענות.