ברכות לעד/פרשת משפטים
|
< הקודם · הבא > |
כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד וגו'. כשתרצה להיות עבד להקב"ה, עברי פי' אפילו ח"ו שעברת על כל, עכ"ז שש שנים יעבוד פי' שש ימים דחול תעבוד להקב"ה, בכל מדה ומדה שתבוא לידך תעבוד בה להקב"ה, ובשביעית פי' כשיבוא יום השבת תצא לחפשי מהיצה"ר שקנית אותו בחנם.
אם בגפו יבוא בגפו יצא, פירש אם שתעבוד את הקב"ה בגופך ולא תתן אל לבך אשר יש לך נשמה קדושה הנחצבת מככ"י, אזי בגופו יצא לא תשיג שום דבר. אבל אם בעל אשה הוא, שתתן אל לבך שיש לך נשמה קדושה, ויצאה אשתו עמו.
ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני זה הקב"ה, את אשתי זה הנשמה הק', ואת בני אלו המצות שהם נקראים בנים, לא אצא חפשי, שלא אבקש שום תירוץ וכל דבר שבעולם לא יסתיר מאתי כבודו ועבודתו ית', ולא אומר אונס רחמנא פטריה. והגישו אדוניו אל האלהים, הקב"ה שנקרא אדון יגיש אותו אל אלהות שאשיג אלקותו ית' שיש אדון לבירה זו.
והגישו אל הדלת, שיפתח הקב"ה את לבו. ואל המזוזה, מזוזה הוא אותיות זז מות, כי כל מי שנפל ממדרגתו נקרא מת. ורצע אדוניו את אזנו במרצע, מרצע ר"ת משה רבינו צדיק עולם, שהשי"ת יתן לו כח השמיעה שישמע דבר ה' ע"י הצדיק שמקושר בו. ועבדו לעולם, שיעבוד את הקב"ה לעולם ועד בלי הפסק:
על כל דבר פשע וגו'. על כל דבר עבירה שיעשה האדם. על שור, לשון הבטה וראיה, שהסתכל בהסתכלות האסורות. ועל חמור, מה שעשה כל מעשה חומריות. ועל שה, הוא לשון דיבור בלשון ירושלמי או פגם בדיבורים האסורים. ועל שלמה, שהשחית מלבושו של הקב"ה.
על כל אבידה אשר יאמר כי הוא זה, ר"ל אם ישאל אותך אדם על מה עשית הדבר הזה, ותשיב כי הוא זה, יש עוד כמה אנשים שעושים מעשים האלו ולמה להצדיק יותר מהם. עד האלקים יבוא דבר שניהם, ר"ל עד ב"ד יבוא דבר שניהם הן מעשיך אשר עשית והן מעשה של אותו האיש אשר הסתכלת עליו. אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים לרעהו, מה שירשיעון אותך ב"ד של מעלה ישלם שנים לרעהו, ר"ל מה שעשית ומה שלמדת מאחרים לעבור על רצונו ית':
אם חבל תחבול את שלטת רעך וגו'. אם תחבול ותשחית את הלבוש שנתן לך הקב"ה, היינו הנשמה הק' שתשמור אותה היטב בנקיות ומהמצות שתעשה יהיה לך מלבושים להתלבש בעולם העליון ואתה תשחית אותו. עד בא השמש, קודם שתשקע שמשך, קודם פטירתך מן העולם. תשיבני לו, תעשה תשובה שלימה לפניו. כי היא כסותה לבדה, הלא המלבוש הוא מהקב"ה, אשר הוא לבדו יחיד ומיוחד. היא שמלתו לעורו, ואתה עשית מלבוש לגופך, במה ישכב, והיה אם צעק יצעק אלי, אם תתחיל לצעוק לפניו יתברך, ושמעתי כי חנון אני:
וברך את לחמך ואת מימיך. הטעם שנצרך האדם לאכילה ושתיה מחמת כי בדצח"מ נמצאים ניצוצות קדושות שנפלו בשבירה וצריכים עליה, וכשאדם אוכל ושותה ובכח הזה עובד להשי"ת, אזי נתעלה כל הניצוצות הק' למקורם. וכ"א מחויב להעלות הניצוצות הק' השייכים לשורש נשמתו, ומזמינים לאדם כל הניצוצות השייכים אליו.
ופעם שהניצוצות שלו מפוזרים במרחקים אזי שולחים להאדם רצון מן השמים שיסע למרחקים למטרת עסק כדי שיעלה שם הניצוצות שלו, כמאמר מה' מצעדי גבר כוננו. אך פעם נמצאים הניצוצות הק' השייך לשורש נשמתו במדינת הים בדוממים וצומחים שאין לו ביכולת לבוא לשם, לזאת יזדמן לו שיפול לחולי ח"ו ומקבל סמי תרופה מדוממים ומצומחים המובאים ממדינת הים אשר בהם הניצוצות הק' השייכים לשורש נשמתו.
אכן כאשר ועבדתם את ה' אלהיכם, וברך את לחמך ואת מימיך, יזמין השי"ת שהניצוצות הק' השייכים לך יהיה בתוך הלחם והמים, ובזה והסירותי מחלה מקרבך שלא תצטרך לבוא לחולי ר"ל לקבל סמי תרופה מעבר לים, כי אם תהיה בריא וחזק לעבודת השי"ת: