משה ידבר/מכות/ז/א
מתני'. סנהדרין ההורגת וכו' ר"ט ור"ע אומרים אלו היינו וכו'. רשב"ג אומר אף הם מרבין שופכי דמים בישראל. ובגמ' ר"ט ור"ע וכו' היכי הוי עביד ר"י ור"א דאמרו תרווייהו ראיתם טריפה הוי וכו'. בתוס' ד"ה דילמא וז"ל קשה לר"ת דאמרינן פ"ק דחולין דלא חיישינן להא דאזלינן בתר רובא ותירץ דלכך שאלום אולי יכחישו זה את זה בבדיקות עייש"ה.
והקשה הרב הגאון מו"ה ברוך פרענקל זצ"ל בעהמח"ס ברוך טעם, דהא איתא בסנהדרין דף פ"א ע"ב מתני': ההורג נפש שלא בעדים מכניסין אותו לכיפה, גמ' מנא ידעינן וכו' ר' חסדא אמר אבימי כגון דאתכחיש בבדיקות ולא וכו' ועיין ברש"י ד"ה בעוקצי תאנים וכו'. ולפי"ז מה הועילו ר"ט ור"ע שהיו מרבין בבדיקות אילו היו בסנהדרין למען יכחישו זה את זה. הלא סוף סוף מכניסין אותו לכיפה, ומה זה שאמר לא נהרג אדם מעולם הא נהרג ע"י כיפה, אך יש ליישב דכוונתם הוא לא נהרג אדם היינו ע"י ב"ד רק מאליו מת בכיפה, וא"כ יש להפליא על דברי רשב"ג באמרו אף הם מרבין שופכי דמים בישראל, דהיינו שלא יתייראו הרוצחים מב"ד כמו שפרש"י ולמה לא יפחדו מיום הדין הא מכניסין אותם בכיפה והניח בצ"ע.
ונראה לענ"ד לתרץ קושי' זו להעמיד כוונה אחרת בדברי רשב"ג דבסנהדרין דף ס"ד ע"ב איתא במהרש"א הטעם שאין עונשין מן הדין משום דאמרינן זה שעשה עבירה החמורה מזו אינו מתכפר בעונש המפורש בקלה ממנה, עיי"ש מה שהביא בשם הסמ"ג לאוין. ומתוך דבריהם נשמע שאם אנו דנין לחייבי מיתות החמורין במיתה קלה אין לו שום כפרה אף במקצת, ועדיין חטאו לא סר ממנו, דאל"כ למה אין עונשין מן הדין, מה תאמר שמא יש עליו עוד עונש קצת, הלא מ"מ כבר נתכפר לו במקצת, ואת היותר יענשנו ה' בעולם הבא לנשמתו וכדברי הסמ"ג הנ"ל, אלא ודאי מוכח שאין לו שום כפרה במיתה הקלה, וכל מי שנתחייב שתי מיתות שידון בחמורה, אם נדון למיתה הקלה לא עשו ולא כלום, ולכך אין עונשין מן הדין, כי למה נמית אותו חנם, כי עונשי התורה אינם לנקום נקם רק להיותם לכפרה להחוטאים. כדי שתהיה ממרקת עונותיהם, וזאת כוונת רשב"ג כי לפי דברי ר"ט ור"ע היה מרבה בבדיקת אולי יכחישו זא"ז ולא היה נהרג ע"י בי"ד רק ימות מעצמו בכיפה, והרי כיון שאין העדים מכחישין עצמם בז' החקירות מן הדין הרי הוא ראוי למות מיתה הכתובה בתורה ואם ימיתנו הב"ד יהי' לו כפרה על עונותיו, אבל עכשיו כשמרבין אח"כ בבדיקות וגורמין להכניסו לכיפה וזה לא היה חייב מעולם, ובזה אין לו שום כפרה, ועונו עודנו על עצמותיו, ועונשו משומר לעתיד לבא, והרי הוא כמו שנשפך דמו בחנם. כי עצת השי"ת לא נעשה במיתתן, והיינו ששפכו דמי הרוצחים חנם, כי לא נתכפר להם העבירה ולכך אמר אף הן וגו', אבל עדיין דברי רש"י ז"ל צריכין ביאור עי"ש.