אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/תמוז/יז
שבת קודש פרשת פנחס י"ז תמוז - רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר[עריכה]
הקפדה על מנין שתי נרות שבת[עריכה]
הדרכי משה (או"ח סימן רסג סק"א) הביא דברי מהרי"ל (מנהגים שבת עמוד רא) שאשה ששכחה להדליק נר אחד, צריכה כפרה בתענית ותחנונים בוידוי, ותדליק נר אחד יותר כל ימיה. וכתב על זה הדרכי משה שזו חומרא רחוקה, דאדרבה בריבוי הנרות מעתה תפסיד הכוונה, שהרי שתי הנרות הם כנגד זכור ושמור כמבואר בפסיקתא ובגמרא בשבת (לג:) במעשה עם רשב"י, באדם שראוהו רץ בערב שבת ושני הדסים בידו.
וסיים הדרכי משה דמכל מקום הנשים מחמירות כדברי מהרי"ל, ואפשר שסמכו עצמם על דברי הרא"ש (ר"ה פ"ד סימן ג) והמרדכי (שם סימן תשכ) שריבוי המנין אינו מפסיד המכוון - שכן בכלל מאתים מנה.
בשו"ת לבושי מרדכי לרבי מרדכי יהודה ליב וינקלר זצ"ל (או"ח תנינא סימן מט וקט) בא בדברים אודות הדלקת נרות לשבת קודש, כשבאותה העת התייקרו מאד מחירי הנרות, והדחק רב עד שיצטרך ללוות עבור דבר זה, האם די בב' נרות כעיקר ההלכה. ובתוך דבריו הביא ראיה לקפידא על שתי נרות דוקא מדברי המדרש אותם מביאם בעלי התוספות בפרשתנו פרשת פנחס.
וכך כותבים בעלי התוספות על הפסוק (במדבר כח ט): "וביום השבת שני כבשים בני שנה" וגו': איתא בשוחר טוב, לכל המוספים לא תמצא מוסף מועט כשבת, ועל דבר זה קראה שבת תיגר לפני הקב"ה. אמר לה הקב"ה, הנה שזהו קרבן מוסף הראוי לך, שכל מעשיך כפולים, שיר כפול שנאמר מזמור שיר ליום השבת, עונג כפול שנאמר וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד, עונשו כפול שנאמר מחלליה מות יומת, לחם כפול לחם משנה. לפיכך ראוי קרבן שלו להיות כפול. וזהו שאנו אומרים במוסף של שבת 'להקריב בה קרבן מוסף שבת כראוי' מה שלא נאמר בכל המוספין.
לא ירחק, אומר הלבושי מרדכי, שכדרך שמצאנו בכל אלו שהקפידה התורה על מנין שנים דוקא, שהוא הדין לענין הדלקת נרות יש ענין בשתי נרות דוקא ולא יותר.