יהל אור/ג/קיח/א
|
|
והוו עלמין שכיחין בחד. כלומר שהיו נשלמים בשלימות באחדות:
אילנא כו'. הוא עד"א:
מאתר כו'. הוא יסוד הבינה:
מאתר כו'. יסוד דזעיר שכל הברכות מתקבצים שם:
על הררי. זהו נו"ה:
חיים עד העולם. מלכות משפיעים למלכים[1]:
מציון מכלל יופי. שהוא כלל היופי שלו:
אלקים כו'. הוא מלכות:
וכד האי אתער. היינו עד"א:
כלא הוא כו'. חסד:
כלא הוא כו'. גבורה:
כלא הוא כו'. יסוד:
שלמא דעילא ותתא. כדלעיל אבי"ע:
איש על דגלו כו'. כדדריש והולך בע"ב למטה וקי"ט א' וכמה דאחזי עובדא לתתא הכי אתער לעילא:
הה"ד כו' שמי. וכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה ונק' שמו:
עלאין אינון לעילא. ר"ל לעילא לעילא:
כגוונא דאיהו אתער כו'. זהו סמיכות לדרוש איש על דגלו כנ"ל:
או יחזק במעוזי. הוא התורה ה' עוז לעמו יתן:
יעשה שלום לי לעילא. יסוד דדכורא:
שלום יעשה לי לתתא. יסוד דנוק':
דתמן אתחברת אתתא בבעלה. ואז שורה ת"ת בארץ ישראל מל' וזהו ג"כ מאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא וזהו ג"כ סמיכות לדרוש הנ"ל:
בזמנא (דבר מנש כד) [צ"ל דירושלים כו'. המסדר]. דריש רישא דקרא:
כאן בזמנא כו'. ר"ל דישראל עובדין ביראה כיון דלית להם שמחה:
ד"א כו'. ר"ל דכ"י גופא בזמנא דאיהי בגלותא נק' יראה:
ושכיבת לעפרא. פי' בבריאה כמ"ש העפר אשר יהיה בקרקע המשכן משכן הוא מ' דאצילות וקרקע המשכן היא בריאה:
לקבלה דמטרוניתא כו'. כנגד לה ולו:
כד"א ההרים והגבעות. ההרים מלאכים מצד הת"ת והגבעות מלאכים מצד המל':
וכתיב. ג"כ בדברים (צ"ל ב' דברים. מסדר):
- ↑ אצ"ל משפיע לעלמין. ש"ל.