חזקוני/דברים/ד

חזקוני דברים ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ועתה ישראל וגו׳‎ לרישיה דסיפרא קאי זכור והסתכל כי אחרי שעשה לך הקב״‎ה ממתן תורה ועד עכשיו כל הטובות הללו אתה הכעסת לפניו כמה פעמים ובשבילכם נטרדתי מלהכנס לארץ ומכאן ואילך שמע אל החוקים וקבל מהם מוסר והכל מחול.

למען תחיו כי עובדי פעור נשמדו.

ובאתם וירשתם שלא תאמרו כבר נאמר לאלה תחלק הארץ לנו נתנה הארץ בין זכאין בין חייבין אל תאמרו כך שהרי אין כניסתכם בארץ תלויה אלא בזכות שתשמעו אל החקים ואל המשפטים כמו שמפרש והולך.

ב

לא תספו על הדבר שע״‎י שהוספתם על דברי שהזהרתי ראה נתן ה׳‎ לפניך את הארץ עלה רש והוספתם ואמרתם נשלחה אנשים לפנינו התוספת גרמה לאבותיכם שפגריהם מתו במדבר.

ולא תגרעו ממנו אני אמרתי לא תעלו ואתם גרעתם מצותי ויצא העמלקי והכנעני ויכום ויכתום. מעתה קחו מצותי בלי תוספת וגירוע. ד״‎א לא תספו על הדבר וגו׳‎ תשובה למיני ישראל שפקרו על התלמוד ואמרו איך הוסיפו חכמי ישראל כמה דברים בתלמוד שאינה בתורה הרי כתיב לא תספו על הדבר, ולא תגרעו ממנו ימחו ההוספות מספר חיים. הרי תשובה לדבריהם שהרי לשון זה אינו רק בשני מקומות בתורה ואינו רק גבי אלקות ויראה. כלומר אין לך להוסיף ליראה על יראת הקב״‎ה יראה אחרת ולא לגרוע מיראתו. כאן בפ׳‎ ואתחנן כתיב לא תספו על הדבר וכתיב לאלתר עינכם הרואות את אשר עשה ה׳‎ בבעל פעור וגו'. ובפ׳‎ ראה כתיב לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו וכתיב לעיל בסמוך כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם. אבל במצות דעלמא לא הזהיר הקב״‎ה שלא להוסיף כדי לעשות סייג וגדר לתורה.

ג

עיניכם הראות לעיל קאי למען תחיו ובאתם וירשתם שהרי עיניכם הראות, כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה׳‎ אע״‎פ שהיו ראויים להיות מבאי הארץ כדכתיב ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם ויאמר ה׳‎ אלי וגו׳‎ ואחר כך באו לשטים ושם מתו במגפת בעל פעור.

בבעל פעור בשביל בעל פעור ורבים כן.

השמידו ה׳‎ אלקיך מקרבך אבל ואתם הדבקים בה׳‎ אלקיכם לפיכך אתם חיים כולכם היום ולפי שהיו מול בית פעור הזהיר תחלה על עבודת כוכבים.

ז

בכל קראנו אליו בכל מאמצי קריאתנו כדכתיב ובקשתם משם את ה׳‎ אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך.

ט

אשר ראו עיניך כדכתיב וכל העם רואים את הקולות.

יא

ותעמדון תחת ההר שנאמר ויתיצבו בתחתית ההר.

וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל ואם תאמר פסוק זה ראשו מכחיש את סופו כיצד דבר בוער באש אין חשך שולט שם, אלא שניהם שמשו כאחד והולך ומפרש כיצד וידבר אליכם מתוך האש קול דברים שהייתם אתם שומעים ותמונה אינכם רואים ע״‎י חשך ענן וערפל שהיה שם שלא נתן רשות להסתכל בדמות כבודו.

עד לב השמים באמצע כנגד הרואים.

יג

ויגד לכם את בריתו אבל שאר מצות אותי צוה בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים.

טו

כל תמונה שום תמונה דוגמא לא תעשה כל מלאכה כל אלמנה ויתום וכן כל סמל כל בהמה כל צפור כל רמש כל דגה.

טז

פן תשחתון לעיל קאי כי לא ראיתם כל תמונה. פן תשחתון היום או למחר ותאמרו כתבנית כבודו שראינו בסיני נעשה סמל.

יז

אשר תעוף בשמים בהרבה מקומות נקרא האויר שמים כמו שפירשתי בפ׳‎ בראשית.

יט

לכל העמים להאיר להם ואפילו להדיוטות, ועלוב הוא מי שמתחוה לדבר שנברא לתשמישו. ד״‎א אשר חלק, אותם לכל העמים להיות יראתם כי אינו חושש בהם. אבל ואתכם לקח, להיות לו לעם נחלה ואיך תשתחוה להם לפיכך אין לך לעבוד יראה אחרת אלא הוא.

כ

ויוצא אתכם מכור הברזל רבי עקיבא אומר שהיו שורפים בניהם של ישראל בכור של אש.

כא

התאנף בי על דבריכם אעפ״‎כ אני מזהיר אתכם השמרו לכם.

כב

כי אנכי מת בארץ הזאת לפיכך תשמרו לכם פן תשכחו וגו׳‎ אבל אם הייתי עובר עמכם ורואה אתכם הייתי מוחה בידכם.

אינני עבר את הירדן ויש לכם להתבונן כי לא לצרכי אני אומר לכם לשמור את המצות.

כג

אשר צוך ה׳‎ אלקיך ארישא דקרא קאי פן תשכחו את ברית ה׳‎ אלקיכם, אשר צוך. ד״‎א אשר צוך כאשר צוך.

כד

אש אכלה הוא כאש אכלה הוא.

כה

כי תוליד בנים ובני בנים אין אני מתירא מן האבות שראו מעשה הקב״‎ה ונוראותיו אבל מבני בניהם שלא ראו אני מתירא.

ונושנתם בארץ ותהיו נואשים ותאמרו כבר נתישבנו בה ולא נפסיד עוד.

כו

את השמים ואת הארץ צבא השמים וצבא הארץ.

כח

ועבדתם שם וגו׳‎ דוגמא שנאמר בדברי הימים וימים רבים לישראל ללא אלקים אמת וללא כהן וללא מורה וללא תורה.

לב

כי שאל נא כלומר שאל נא לדורות הראשונים אם נעשה כן לשום אומה ולפיכך מקפיד הקב״‎ה עלינו בזמן שאנו חוטאים יותר מעל שאר אומה אחרת.

לד

או הנסה כל זה תשאל.

לקחת לו גוי מקרב גוי שאף אתם הייתם גויים כמוהם כדכתיב ואומר אליכם איש גלולי עיניו השליכו.

ובמלחמה כי ה׳‎ נלחם להם במצרים.

ובמוראים לשון ראיה כתרגומו.

לז

ויבחר בזרעו אחריו רמז ליעקב ואילו אמר בזרעם אחריהם היה פתחון פה לשמונה גויים שיצאו מאברהם ומיצחק זולתינו שיאמרו אנו נבחרים כמותכם.

ויוצאך בפניו בפני מצרים כמו שמפרש והולך וכתיב יצאו כל צבאות ה׳‎ לעיני מצרים ומצינו מצרים נקראים בלשון יחיד והנה מצרים נוסע אחריהם.

לח

כיום הזה שירשו ישראל ארץ סיחון ועוג.

מא

אז יבדיל משה אחרי הכותו את סיחון ועוג וכבר פירש הצווי בפ׳‎ מסעי וכאן הזכיר המעשה להזכיר טובה זו עם שאר הטובות שעשה להם. ועל עצמו אומר משה כך והוא כאילו כתיב אז הבדלתי דוגמא אדם כי יקריב מכם קרבן לה׳‎ זה הדבר אשר צוך ה׳‎ וכן הרבה.

מג

ואת ראמת בגלעד כאן משמע שלא היה למנשה חלק בארץ גלעד ובפ'‎ מטות כתיב ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה ונראה לפרש שיש לכולם חלק בארץ גלעד וכן פי'‎ להלן וכתיב בפ'‎ דברים (דברים ג יב) וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי ויתר הגלעד נתתי לחצי שבט המנשה.

מה

אלה העדת והחקים כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים. דוקא אלה נאמרו בצאתם ממצרים אבל הראשונים כגון הבדלת ערי מקלט לא היה בצאתם ממצרים רק בשנת הארבעים.

העדת התראות כמו רד העד בעם.

מו

[בעבר הירדן בגיא מול בית פעור כלומר דברים אלו שדבר משה בעבר הירדן כבר דבר אליהם גם בגיא מול בית פעור בארץ סיחון וגו'].

מט

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.