שו"ת הב"ח (הישנות)/לט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן היה יושב בבה"כ למטה ממקום שמעון בשכירות ואמר לו לוי מה אתה יושב כאן שב על מקומי למעלה ואחר כלות השנה כשהיה חשבון בין ראובן ללוי בעסק משא ומתן א"ל לוי לראובן אני תופס סך כך וכך בעד שכירות של מקום בה"כ שישבת עליה כל שנה זו וראובן טוען מאחר שאמרת אלי לישב אמקומך למעלה ולא שאלת אז שום שכירות א"כ אין לך לבקש עתה שכירות:
תשובה לכאורה נראה דאין לדמות נדון דידן להדר בחצר חבירו שלא מדעתו דפסק רב אלפס והרא"ש בפרק כיצד הרגל דבחצר דקיימא לאגרא אף ע"ג דגברא לא עביד למיגר צריך להעלות לו שכר דהא חסרי' ממונא ולא כפירש בתו' דפטור כיון דלא נהנה זה אע"ג דחסרי' ממונא. אלא כיון דחסרי' ואכל חסרונו חייב לשלם אע"ג שלא נהנה זה שהיה מוציא בחנם וכל שכן בנ"ד שזה נהנה שלא היה לו מקום בבה"כ בחנם וזהו חסר שלא היה משכירו לאחרים כל זמן שזה ישב על מקומו הא ליתה דאיכא למימר דכל זה אינו אלא בשלא א"ל בעל החצר דור בחצירי התם ודאי כיון שזה נכנס בחצר שלא מדעתו ודר בה אע"ג דבעל החצר רואהו דר בה ולא אמר לו כלום כמ"ש בח"מ סי' שס"ג לא אמרינן בהא שתיקה כהודאה דמיא כיון דלא אמר לו צא מחצרי אלא אמרינין כיון דחסרי' במה שנכנס בביתו ודר בה דכל זמן שרואין את זה עומד בביתו אין מבקשים ממנו להשכיר כדכתבו התוס' לשם בדף נ' בד"ה זה נהנה וכו' והשתא כיון דאיכא טעמא לשתיקתו דקאמר הלא כבר חסרו ומה יועיל לי אם אומר לו עכשיו צאי מן הבית אחר שכבר חסר ולכך שתק כי אמר דכיון דחסרי מעתה צריך לשלם לי שכרי לא אמרינין בהא שתיקה כהודאה דמיא וכמ"ש בהגהות אשר"י בפרק המפקיד דכל היכא דאיכא למיתלי שתיקתו מטעם כך וכך דמקובל לעיני ב"ד לא אמרינן שתיקה כהודאה דמיא אבל בנ"ד דלא נכנס לישב במקומו למעלה אלא לפי שא"ל למה אתה יושב למטה שב על מקומי למעלה ה"ל כמו שאמר לחבירו דור בחצרי בסתם דאין צריך להעלות לו שכר וכמו שכתב ב"י בסי' שס"ג ע"ש הרשב"ץ בתשובה דבאומר לחבירו דור בחצרי סתם דור בחצרי בחנם קאמר מדלא פירוש דור בחצרי בשכר והרב בהגהות ש"ע הביאו לפסק הלכה ולא מבעיא בגברא דלא עביד למיגר דמוציא חצר לדור בו בחנם דפשיטא היא דבאומר דור בסתם דור בחנם קאמר אפי' בחצר דקיימא לאגרא אלא אפי' בגברא דעביד למיגר שאינו מוציא חצר בחנם וכנ"ד דהיה יושב למטה בב"ה בשכירות א"ה כשאומר לו שב על מקומו למעלה אין צריך להעלות לו שכר והיינו טעמא דכיון דמה שצריך להעלות לו שכר אינו אלא מטעמא דמצי אמר שעל ידיך אני חסר דאם לא היית דר בו הי' באים אחרים לשכרו ועכשיו שראו אותך דר בו לא באו לשוכרו כדכתבו התו' השתא ודאי טענה זו אין לה מקום אלא בנכנס זה לחצר שלא מדעת בעל החצר דהתם ודאי לא מצי למימר ליה למה לא השכרת אותו לאחר והייתי יוצא דפשיטא הוא דכיון שראו אותך שדר בחצר שוב לא הייתי יכול למצוא שוכרים שישכרו אותה והשתא כיון שזה החסיר לבעל החצר במה שנכנס לשם שלא מדעתו שלא יכול למצוא שוכרים על ידו חייב לשלם לו שכרו לפי שהחסירו ואכל חסרונו אבל אם א"ל דר בחצרי א"כ הדר בו לא גרם לו חסרון ולמה לא השכירו לאחר וגם בשביל שראו לזה שדר בו לא מצא שוכרים לשכרו זה לא עשה הדר בו אלא איהו דאפסיד אנפשי' דגרם לעצמו חסרון זה שא"ל דור בחצרי ולמה יהא חייב הדר ואין לומר דסוף סוף כיון שהדר בו אכל חסרונו חייב לשלם דסוף סוף חסריה דא"כ למה פירשו התוספות דחייב בשביל שלא באו שוכרים כל זמן שזה דר בו אפילו היה באים נמי תיפוק ליה כיון שכל זמן שהוא דר בו לא הי' משכירו לאחרים א"כ חסריה אלא בע"כ דאין חייב לשלם אא"כ דלא הגיע החסרון זה אלא מן הדר בו ולא מבעל החצר והיינו בנכנס בחצר שלא מדעתו א"כ אם לא נכנס בחצר אלא לפי שאמר לו תהא דר בחצרי דהשתא הדר לא היה מחסרו אלא הבעל החצר הוא היה מחסיר את עצמו א"כ אין ספק דא"צ להעלות לו שכר אפילו בגברא דעביד למיגר:
אכן מהרא"י בת"ה סי' שי"ז כתב דהיכא דזה נהנה וזה חסר אפילו מדעת נמי אינו מוחל על חסרונו ושכן פסק מהרי"ח ע"ש רבינו אפרים על מי שאמר לחבירו אוכל עמו ואכל עמו חייב לשלם לו דמי מזונו ומביא ראייה משבור את כדי וקרע את כסותי דחייב אף עפ"י שמותר לו לשבור ה"נ אעפ"י שא"ל לאכול את שלו חייב לשלם וע"ש וכ"כ ב"י בי"ד סי' קס"ו בשם תלמידי הרשב"א דבחצר דקיימא לאגרא והלוהו ודר בחצירו דאע"ג דאבק ריבית הוי ואינה יוצאת בדיינים מטעם ריבית מ"מ חייב להעלות לו שכר דחסריה ממונו ואפילו ידע בעל החצר שדר בה ושתק לא משמע שיהא דעתו שידיר בה בחנם וכן אם א"ל כשהלוהו דר בחצרי צריך להעלות לו שכר וכו' ועוד האריך ע"ש שמעינין מדבריהם דאפי' באומר לו דר בחצרי לאו בחנם קאמר אלא דר כדרך בני אדם שדרין בשכירות קאמר ואם כן בנ"ד נמי חייב לשלם אעפ"י שא"ל שב על מקומי דשב על מקומו כדרך שבני אדם יושבים בשכירות קאמר כיון שלא אמר על מנת לפטור וכל שכן הוא דהלא בקרע כסותי ושבור כדי אינו נהנה ואפ"ה כיון דחסריה חייב לשלם היכא דלא אמר לו על מנת לפטור כ"ש היכא דנהנה כנידון דידן דפשיטא דחייב כיון שזה חסר ולא אמר לו על מנת לפטור דאין לחלק בין שבור כדי וקרע כסותי כיון דמזיקו בידים ומקלקל הוא ואין דרך ב"א לשבור כדו של חבירו הלכך בודאי לא היה כוונתו שיהא פטור אא"כ א"ל בפירוש על מנת לפטור משא"כ בשאר מילי הא ליתא דהא חזינין דמהרי"ח למד משם אף למי שאמר אכל עמי דאף על גב דאינו מקלקל ודרך בני אדם ליתן רשות לאחר שיאכל עמו בחנם ואפ"ה חייב לשלם כ"ז שלא א"ל ע"מ לפטור אלמא דאין לחלק בין שבור כדי וקרע כסותי דמקלקל לשאר דברים שאינו מקלקל וכל ענין אפי' א"ל עשה זה חייב לשלם אא"כ א"ל ע"מ לפטור והא דאיתא בפרק אלו נערות משל דמפותה למה"ד לאדם שאומר קרע שיראין שלי ותפטר וקשה הלא במפותה לא אמרה ותפטר אלמא משמע דא"צ לומר ותפטר אלא גבי קרע כסותי ושבור כדי לפי שהוא מקלקל ואין דרך בני אדם לשוברו ולקלקלו הלכך מסתמא לא היתה כוונתו שיהא פטור אא"כ א"ל ע"מ לפטור אבל בשאר דברים אצ"ל ותפטור ולפיכך במפות' נמי פטור אעפ"י שלא אמרה ותפטור וא"כ ה"נ בא"ל דור בחצרי אפי' לא א"ל בחנם נמי פטור מלתת לו שום שכירות הא ליתא דכבר פירשו לשם תוס' דלהכי אין צריך לומר ותפטור דמחמת הנאת בעילה ודאי מחלה לו וכאלו אמרה לו בפי' ותפטר דמי ולא קאמר תלמודא משל דמפותה למה"ד וכו' אלא להביא ראייה דבא"ל ותפטר פטורה ולא מצי טעין משטה אני בך ולכך הביא ראיי' מאדם שאומר קרע שיראין לי ותפט' דפטור ולא מצי א"ל משטה אני בך ה"נ במפותה חשיב כאלו אמרה בפירוש ותפטור אבל לעולם כל היכא דלא אמר ותפטור אעפ"י שא"ל עשה בשלי כך חייב לשלם וא"כ ה"נ בדור בחצרי או שב על מקומי נמי חייב לשלם דאין אדם מוחל על חסרונו כשזה אכל חסרונו ונהנה ממנו והלכך נלפע"ד בנ"ד דאם לוי הוא מוחזק בממון ראובן יכול לתפוס בידו עד כדי שיעור דמי שכירות המקום דמצי למימר קים לי כמהרי"ח וכמהרא"י אבל אם ראובן מוחזק ולוי בא להוציא מיד ראובן דמצי למימר קים לי כתשובת הרשב"ץ דבאומר דור בחצרי בסתם דור בחצרי בחנם קאמר ופטור מלתת שכירות ה"נ שב על מקומי בחנם קאמר ופטור כללא דמלתא דבפלוגתא דרבוואתא ואיכא ספיקא דדינא אין להוציא מיד המוחזק הנראה לפע"ד כתבתי וחתמתי שמי אנכי הקטן והצעיר יואל בלא"א מוהר"ר שמואל זצ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |