שו"ת הב"ח החדשות/פט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה שלום וברכה. שמורה וערוכה. לאיש שלו ככה. תורה גדולה ויראת שמים בכפלים. האלוף הראש לשבטי ישראל. לבו וידיו באמונה לאל. כמוהר"ר חנוך העניך נרו יהל. עד ביאת הגואל: מכתב רום מעכ"ת קבלנו ע"ד ב' יב"ש שאמרו רבותינו ז"ל אין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה כדאיתא בפרק ג"פ וכתבו האחרונים שהיו סמוך לזמנינו דאפי' אין שם נשותיהן שוות נמי צריך סימן או היכר לשלש וכמ"ש בסדרי גיטין דמהר"ר אייזיק מרגליות בשם מהר"ר מן בכרך ז"ל ואינו בדפוס אלא בהג"ה ש"ע דא"ע סי' קל"ו: גם הרב מהר"י כהן מקראקא בתשובה הנדפסת סימן ל"ו כתב כן ומעכ"ת כתב כאלו נסתפק אם שם שתי נשים שוות ואין שם האנשים שוות אם צריך ג"כ לגרש זה בפני זה והביא כ"ת מ"ש בהג"ה מהרי"ל בזה בהל' גיטין טעם לגט אחד שהי' משלש שם האשה. וכ' מעכ"ת שהמעשה הי' שהי' שמות האנשים שווים גם בשילוש שהיה שם שניהם יוסף בן שמעון בן יעקב ושם שתי הנשים הי' ג"כ שוות ע"כ עשה היכר באשה ושילש שמה רחל בת יהודא בן יעקב לידע של מי הי' הגט זה ע"כ דבריו ואין ספק בזה דודאי מיירי במהרי"ל דהיה שם האנשים שווים וגם שמות הנשים שוות ועשה היכר במה שהיה משלש באשה אפי' את"ל דהיה יכול לשלש גם באיש הי' נראה להרב יותר מתוקן לשלש באשה כיון שהאשה הגט בידה כדי להגבות בו כתובתה כדתנן הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתוב' ומראה לפני ב"ד שהיא האשה שניתן לה גט כזה ותגבה בו כתובה ולא האשה ששמה ושם בעלה שוים לה ולבעלה שהרי השילוש דהאשה מורה עליה אבל כשאין שמות הנשים שוות אע"פ ששמות האנשים שוין ס"ל למהרי"ל כמ"ש הטור והסמ"ג דאין צריך לשלש כלל דאין לך היכר גדול מזה ואצ"ל היכא דשמות הנשים שוות ואין שמות האנשים שוין דפשיטא דאין לחוש שמא יש לאשה זו עוד בעל אחר ששמו כשמו של זה המגרש דאתתא לבי תרי לא חזיא משא"כ כששמו' האנשים שוין אע"פ שאין שמות הנשים שוות דאיכא צד חששא שמא קידש אשה אחרת ששמה כשמה. ומ"ש עוד טעם אחר דשמא יש שמכירים הבעלים ולא הנשים וא"כ נימא איפכא ה"ה שמא יש שמכירים הנשים ולא הבעלים לאו מלתא הוא דפשיטא דלחששא זו בלחוד אין חוששין כלל דא"כ כשאין שמותיהן שוות כלל לא דאנשים ולא דנשים נמי איכא למיחש שמא יש שאין מכירין לא לבעלים ולא לנשים ויהיו סבורים דמגרש לאשה שאינה אשתו אלא לא חיישינין להכי כלל אלא היכא דאיכא שני יב"ש דאיכא חששא דשמא קידש אשה אחרת מצרפין לה עוד חששא זו דשמא יש שמכירים הבעלים ולא הנשים והוה כמו סניף לטעם הראשון והכי משמע מדבריו שכתב זה הטעם דיש שמכירים הבעלים ולא הנשים תחלה ואח"כ כתב ועוד דשמא קידש אשה אחרת כו' כלומר אף את"ל דאין לחוש לטעם הראשון מ"מ איכא חששא דשמא קידש אשה אחרת כו' והוא דטעם זה הגון לחוש אליו וכל זה חומרות וחששות רחוקות לא עלה על לב חכמי התלמוד והפוסקים הראשונים והאחרונים: ותדע שהרי בפרק ג"פ פריך למאי דס"ד דצריכי הסופר והעדים להכיר שם האיש בגט ואין צריך להכיר שם האשה דא"כ ליחוש דלמא כתב גיטא ואזיל ממטי לאיתתי' דהאיך כך גירסת התוספת ור"ל ליחוש שיכתוב גט לאיש אחר ששמו כשמו ויתן הגט לאשת האיש להוציא מבעלה כתובתה. ומשני הכי אמר רב צריך שיכיר שם האיש בגט וה"ה לשם האשה: ופריך עלה וליחוש לשני יב"ש הדרים בעיר אחת דלמא כתב גיטא ואזיל ממטי לאיתתי' דהאיך דאלמא דקמקשה מה מועיל שמכירין גם שם האשה דלמא יכתוב הגט למי ששמו כשמו ושם אשתו כשם אשתו. וע"ז משני הכי א"ר ב' יב"ש הדרין בעיר אחת אין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה. אלמא דוקא כששמות האנשים וגם שמות הנשים שוין צריך שיגרשו זה בפני זה לר"א דאמר עידי מסירה כרתי ולר"מ דאמר עידי חתימה כרתי צריך שיהא מוכח מתו' על היכר סימן או לשלש אבל באין שמות הנשים שוות לכ"ע ליכא למיחש למידי. ואין צריך לגרש זה בפני זה דאין לך היכר גדול מזה כיון שאין שמות הנשים שוות וכמ"ש הסמ"ג והטור והוא דבר ברור כשמש וזה שנמצא בקצת אחרונים דאף באין שמות הנשים שוות צריך היכר או סימן דחיישינין שמא יש לזה יב"ש האחר אשה במקום האחר ששמה כשם אשתו של יב"ש חבירו א"נ יש שמכירים הבעלים ולא הנשים הך חששא לאו מדינא הוא דהא קיימ"ל דבלא הוחזקו לא חיישינין כדכתב התוס' בפרק ג"פ לשם במסקנא. ולא כתבו כן האחרונים אלא להחמיר לכתחלה שלא מן הדין אבל בדיעבד ודאי אין לחוש כלל ולכתחלה נמי סגי במגרשין זה בפני זה. ואין צריך היכר לשלש או סימן אלא א"כ כששמות האנשים וגם הנשים שוין ומהר"ר מן בכרך החמיר יותר מדאי לשלש גם בשאין שמות הנשים שוות ואין נוהגין כמותו אלא לכתחלה להחמיר לגרש זה בפני זה בלבד אף כשאין שמות הנשים שוות וכן המנהג בקראקא. ותו דאיכא לתמו' טובא על מ"ש מהר"ר מן בכרך וז"ל אכן מה שאמרת מאחר ששמות הנשים אינם שוות דזה הוי היכר נלע"ד דזה לא הוה חילוק וראי' מתוספות דאלפסי שהביאו הגמרא אמר רב ב' יב"ש הדרים בעיר אחת אין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה ואוקמא כר"א דאמר עידי מסירה כרתי אבל לר"מ בעינן מוכח מתוכו וההיא דמגרש ב' ששלחו ב' גיטין ושמותיהן שוות ומוקי כר"מ התם במשולשים איירי. ואם איתא כדכתבת דיש חילוק בשמות הנשים א"כ מה צורך לאוקמי במשולשים לוקמי בשמות הנשים אינם שוות ואת"ל דרוצה לאוקמי אפילו היכא ששמותיהן שוות מ"מ הי' לו לחלק גם חילוק בזה עכ"ל. וקשיא טובא הלא בפרק המגרש תנן ב' ששלחו ב' גיטין שווין ונתערבו ב' א"כ בע"כ דמיירי דגם שמות הנשים שוות דאם אינם שוות אין כאן התערבות. אבל במשולשים שפיר איכא התערבות כיון דבמקום נתינת הגט אין מי שיכיר הדורו' כדכתבו התוס' בפרק ג"פ ולשם מבואר דמוקי לה נמי כשכתבו איזה סימן בגט אלא במקום נתינת הגט אין מי שיכיר הסימן ומעתה נדחה גם מ"ש מהר"ר מן בכרך ז"ל בסוף דבריו דה"ל לתרץ ההוא דמגרש דאיירי דכתב בו שם המשפחה דאה"נ דמתרץ לה הכי וכן הוא בתוס' ר"פ כל הגט הרי מבואר שדברי מהר"ר מן ז"ל אינן מבוררין אלא שראוי לחפש זכותו שלהיותו חסיד גדול הי' מחמיר לכתחלה כדי שלא להוציא לעז כאשר מובן מתוך דברי האחרונ' שהי' חוששין להרבה חומרו' לפי שהיתה נגע הוצאות לעז על הגיטין שכיחא טובא באותן הדורות מפריצי עמינו מיהו אין להחמיר לכתחל' כשאין שמות הנשים שוות בשני יב"ש אלא לגרש זה בפני זה אבל א"צ היכר לשלש או סימן ושכן נוהגין וכדפרי' ושרי לי' מארי' להרב מהר"י כהן מקראקא שכתב שמתוך סוגי' הגמ' שכתב ב' יב"ש הדרים בעיר אחת ואם הי' תלוי גם בנשים הל"ל לגמרא לפרש ולומר ג"כ ששמות הנשים שוות אלא אין תלוי בנשים כלל עכ"ל שהרי מבואר בסוגי' להדיא דמיירי כששמות הנשים ג"כ שוות כדפרישת ועוד הפריז ואמר שאף בדיעבד אין הגט כשר אם לא שילש וזה לא עלה ע"ד מהר"ר מן בכרך ז"ל חלילה שלא כתב אלא להחמיר לכתחלה וזכורני בימי חורפי שמעתי שמעשה זו שכתב עלי' הרב מהר"י כהן מקראקא תשובה זו הי' מעשה בקראקא כשהי' לשם לאב"ד הרב הגדול מוהר"ר יצחק כהן ולא חשש לשני יב"ש שגרשו נשותיהן זה בפני זה אף לכתחלה וחלק עליו הרב מהר"י כהן ז"ל וחיבר תשובה זו אבל כל הגדולים שבדור הסכימו לדעת הרב מהר"ר יצחק כהן. והרב הגדול מו' אליעזר אשכנזי ז"ל שחיבר ספר מעשה ה' הסכים גם כן להיתר וכתב שכך הוא דעת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים ואמר במליצתו זולת המ"ן כז"ה ר"ע ג"ט ועל כן חלילה להחמיר בדיעבד להצריך לכתוב גט אחר כשאין שמות נשותיהן שוות אם לא גירש זה בפני זה כי אין זה אלא חומרא יתירה לכתחלה וכדמשמע מלשון הרב בהגהות ש"ע שכתב י"א כי אעפ"י שאין שמות הנשים שוות יכתבו סימן במגרש כו' דמשמע דאין זה אלא לכתחלה וגם בזה אין נוהגים לכתוב סימן אלא לגרש זה בפני זה. אבל כשיש שתי נשים ששמותיהן שוות ובעליהן אין שמותיהן שוות אין מנהג כלל ומעולם לא חשש אדם להחמיר בזה אף לכתחלה שיגרשו זו בפני זו והבו דלא להוסיף עלה הנלענ"ד כתבתי הק' יואל סירקיס:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |