אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אדר ב/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
< אוצר:מיזמים‏ | דבריהם הם זכרונם
גרסה מ־13:16, 16 במרץ 2022 מאת תורה לשמה (שיחה | תרומות) (מרבי משה מלכה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום חמישי י"ד אדר ב' - רבי משה מלכה

פרסום נס פורים לעומת נס חנוכה

בשו"ת מקוה המים (ח"ה עמוד לט) מביא רבי משה מלכה זצ"ל קושיא אותה נשאל מאברך אחד, מדוע לנס של אסתר ניתן פרסום רחב בש"ס ופוסקים, ונכתבה עליו מגילה שנכללה בספרי הקודש, ואילו הנס של חנוכה לא ניתן ליכתב עם הכתובים, ובש"ס לא הוקדש לו אלא קטע קטן במסכת שבת.

וכך השיב הרב מלכה לקושייתו של אותו אברך: כוונת חז"ל בנותנם פרסום רחב לנס פורים ובהעלמתם לנס חנוכה, באו לעורר את הציבור הנמצא בגולה, שלא ישענו על חסדם ויושר לבם של העמים אשר הם יושבים בתוכם. שהרי אחשורוש, היה כביכול איש ישר נקי מכל שמץ של גזענות, שעשה שעשה משתה לכל שריו ועבדיו, והזמין את היהודים ואת שאינם יהודים כאחד. ועם זאת הסכים עם דברי המן האגגי ומכר לו את היהודים להשמיד להרוג ולאבד, וזאת בשעה שהעם הזה היה נאמן למלכו ולא חטא נגדו. וזו אות אזהרה לכל היהודים בארצות גלותם, לבל יחשבו שהשלוה והמנוחה תתמיד. אלא שליטי הארץ אפשר ויהפכו ביום אחד, מאוהבים לאויבים, מרחמנים לאכזריים. ואכן יש להניח שאחרי נס פורים נהרו המונים מבני ישראל אל ארץ ישראל.

שונה מכך הנס של החשמונאים. אמת שהיה עצם הנס נס גדול ומפליא, בו נצחו מעטים את המרובים וטיהרו את בית מקדשנו. אך למרבית הצער רבים מבני ישראל נעשו לצדוקים, ונעשו אויבים זה לזה, דבר שהביא לבסוף לידי החורבן - לכן צמצמו חז"ל את הזכרת הנס להדלקת הנרות ותו לא.