אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/שבט/כג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
< אוצר:מיזמים‏ | דבריהם הם זכרונם
גרסה מ־15:40, 23 בינואר 2022 מאת תורה לשמה (שיחה | תרומות) (ממהר"י מבעלזא)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום שלישי כ"ג שבט - רבי יהושע רוקח[עריכה]

"כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם" (שמות כא ב)

במסורה נמסרה תיבת 'ובשביעית' ללא יודין - 'ובשבעת'. בספר שם משמריה הביא בזה את ביאורו של האדמו"ר מהר"י מבעלזא זי"ע. איש עברי זה שנמכר לשש שנים, נמצא שבכל אותם השנים לא היתה היכולת בידו לעבוד את השם יתברך כראוי, שכן היה צריך אז לעבוד את עבודת רבו.

אמנם כאשר מגיעה שנת השבע ויוצא לחופשי, אם באותה העת צר ליבו עליו מאד על מה שאבדו שש שנותיו להבל וריק בלי עבודת השם יתברך - אזי רואה השם יתברך את צערו, וברחמיו המרובים וגודל חסדיו, מחשב לו כאילו היו כל השש שנים שעברו בעבודת השם יתברך לבדו. דבר זה רמז הכתוב במסורה 'ובשבעת יצא לחופשי חינם' דהיינו בכל שבעת השנים ולא רק בשנה השביעית בהיותו חופשי מעבודת אדונו.

ומזה ילמד האדם, כאשר באים עליו כל מיני יסורים, ואחר שהוא מחלים מיסוריו ליבו צר עליו על אותו הזמן שעבר בביטול תורה ועבודה מחמת יסוריו - אף בזה הקב"ה מרחם עליו ומחשב לו את כל הזמן שעבר כאילו היה בתורה ועבודה תמה ושלמה להשם יתברך.