מבוא התלמוד/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:05, 19 בינואר 2022 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מבוא התלמוד TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משה רבינו תקן שבעת ימי' המשתה ושבעת ימי אבלות (ירושלמי פ"ק דכתובות ורמב"ם פ"א מה' אבל): משה רבינו תקן ברכת הזן (ברכות מ"ח ע"ב). משה רבינו תקן שיהי' קורין הלכות חג בחג. עצרת בעצרת וכו' (מגילה ל"ב ע"ב): משה רבינו תקן שמונה משמורת בתי כהונה (תענית כ"ז ע"א): משה רבינו תקן שיהי' קורין בשבת ובשני וחמישי (ב"ק פ"ב ע"א ורמב"ם פי"א מה' תפלה ה"א):

יהושיע בן נון תקן ברכת הארץ (ברכות מ"ח ע"ב): עשרה תנאים הותנה יהושיע בן נון ובית דינו כשחלק את הארץ הרמב"ם פ"ב מה' נזקי ממון הלכה ה' קרי להו תקנות, וכן בש"ס (עירובין ט"ו ע"א) קרי להו תקנות דתקן יהושיע בן נון ואלו הם התקנות, א) שיהי' מרעין בחורשין, ב') שיהי' מלקטין עצים ועשבים בכל מקום. ג') שיהי' קוטמין נטיעות בכל מקום, ד') מעיין היוצא בתחלה, כל בני העיר מסתפקין ממנו, ה') מחכין בימה של טבריה, ו) מפנין לאחורי הגדר. ז') מהלכין בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה. ח') מסתלקין לצדי הדרכים, ט') והתועה בין הכרמים מפסג ועולה, י') מת מצוה קונה מקומו, ובמקום שנמצא שמה נקבר (ב"ק פ"א ע"א), ועוד נמצא שמה בגמרא עוד איזהו תקנות מן יהושיע בן נון, כמו דהרשות להוציא הזבלים לרשות הרבים ויוכל לצברו שלשים יום. וכן תנאי בית דין הוא שיורד אדם לתוך שדה חברו וקוצץ שוכו של חברו, ונותן לו דמיו: ותנאי בית דין הוא שיהא אחד שופך יינו מן כדו להציל דובשנו של חברו: ותנאי ב"ד שיהיה זה מפרק עציו שלו. וטוען פשתנו של חברו ונותן לו דמיו, שעל מנת כן הנחיל יהושיע את הארץ ע"ש, והרי"ף הביא תקנות אלו ג"כ לפסק הלכה. וע' לחם משנה פ"ח מה' ניזקי ממון ה"א:

בועז תקן שיהא אדם שואל את חברו בשם, והיינו שיברכו בשלום שהוא ג"כ שמותיו של הקב"ה (ברכות נ"ד ע"א ס"ג ע"א מכות כ"ג ע"ב):

שמואל הרמתי תקן ששה עשר משמרות כהונה (תענית כ"ז ע"א):

דוד המלך תקן ארבע ועשרים משמרות כהונה לצורך עבודה ושיר (תענית כ"ז ע"א) וע' מ"ש החכם אבן עזרא פ' בא על פסוק החודש הזה לכם, וז"ל אחר נתינת התורה לא חדשו הנביאים דבר רק לצורך שעה. כמו גדעון ואליהו. ואל יעלה בלבך דברי השיר, שהיה בבית ראשון ע"י דוד המלך. כי היה כמו תקון, ומיסוד שיסד דוד ושלמה, וככה כתיב המה יסד דוד ושמואל באמונתם, באמונתם ולא בנבואתם עכ"ל: דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך (ברכות מ"ח ע"ב): גם תקן שיהי' אומרים מאה ברכות בכל יום. (טור או"ח ה' ברכות סי' מ"ה בשם רבינו נטרונאי גאון):

שלמה המלך תקן על הבית הגדול והקדוש (ברכות מ"ח ע"ב). גם שיהי' הולכי דרכים מותרים להלוך בשבילים שבשדות (רמב"ם פ"ה מה' ניזקי ממון ה"ד ומוכח כן מש"ס ב"ק פ"ב ע"ב): וכן תקן עירובין כמו שהזכרתי למעלה: דניאל תקן שיהיה מתפללין שלשה פעמים ביום. וגם תקן שלא יהי' מתפללין רק בבית שיש בו חלונות (ספר מצות גדול בהקדמתו):

כנסת הגדולה ומרדכי ואסתר בראשם תקנו שיעשו יום ארבעה עשר וחמשה עשר באדר משתה ושמחה ויום טוב לחילוק מתנות לאביונים ומשלוח מנות איש לרעהו, וכן תקנו שיקראו את המגילה בי"ד לפרזים וט"ו לבני כרכים. ועוד תקנו לכפרים שיהי' רשאים לקרות המגילה ביום הכניסה שקודם פורים, היינו פעמים בי"א פעמים בי"ב פעמים בי"ג באדר (מגילה ב' ע"א): ועל קריאת המגילה באה ג"כ הסכמה מב"ד של מעלה ודרשו (מגילה ז' ע"א) קיימו וקבלו קיימו למעלה מה שהסכימו למטה. וכן תקנו שיהי' מתענין בשלשה עשר באדר (רמב"ם ה' תענית):

עזרא תקן, א') שיהי' קורין במנחה בשבת, ב') שיהי' קורין בשני ובחמישי עשרה פסוקי', ג') שיהי' דנין בב' ובה', ד') מכבסין בחמישי בשבת, ה') אוכלים שום בערב שבת, ו') שתהא אשה משכמת ואופה בערב שבת, ז') שתהא אשה חוגרת בסינר, ה') שתהא אשה חופפת וטובלת, ט') שיהי רופאים מחזירים בעירות, י') תקן טבילה לבעל קרי: וע' ירושלמי פ"ד דמגילה שנמצאו איזהו שינויים כמו אשה חוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה, עוד נמצאו שיהי' קורין בשני ובחמישי, ובש"ס דילן הגירסא דתקן שיהי' קורין במנחה בשבת, וע' מגן אברהם ה' קריאת התורה סי' קל"א מ"ש ע"ד הרי"ף. ועוד הערני משכיל אחד כי נמצא שמה בין תקנות עזרא שיהי' הנשים מספרות בבית הכסא, ואצלנו לא נזכר, והך תקנה דיהי' נשים מספרות בבית הכסא מובא אצלנו (סנהדרין י"ט ע"א) בשם ר' יוסי דציפורי, ועוד מצאתי כי נחשב בירושלמי בין תקנת עזרא טבילת בעל קרי כמו שהוא בש"ס בבלי. ואולם בירושלמי פ"ק דשבת נחשב תקנה דטבילת בעל קרי בין שמונה עשר דבר שגזרו זקני בית שמאי ובית הלל, עוד נמצא הרבה תקנות עזרא אשר אין נכללים בעשרה תקנות הללו (ב"ק פ"ב ע"א): כמו דתקן שיהיו אומרים מן העולם ועד העולם (ברכות ס"ג ע"א). עזרא תקן שיהי' קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, וקללות במשנה תורה קודם ראש השנה (מגילה ל"א ע"א): עזרא תקן שיהי' מושיבין סופר בצד סופר (ב"ב כ"ב ע"א). התוס' שמה מחקו גירסא זו, מפני דלא נחשב בין תקנות עזרא ולא ידעתי מדוע לא קשיא להו על התקנה שהזכרתי בסוף מגילה, דיהי' קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה, דג"כ לא נחשב בין תקנת עזרא בפרק מרובה וצ"ע: מימות עזרא נהגו להעמיד מתורגמן (רמב"ם פי"ב מה' ברכות): תקנו אנשי כנסת הגדולה מאה ועשרים זקנים, ובהם כמה נביאים, תפלות שמונה עשרה על הסדר (מגילה י"ז ע"ב), וע' ג"כ מ"ש (ברכות ל"ג ע"א) אנשי כנסת הגדולה תקנו לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות על הסדר, וע' (רמב"ם פ"א מה' תפלה) שכתב עזרא ובית דינו תקנו תפלות והבדלות. מפני שעזרא היה ראש לכנסיה מיחס התקנות אליו, וע' רש"י (ברכות ל"ג ע"ב) ד"ה האל הגדול הגבור והנורא אי לאו דתקנינהו אנשי כנה"ג בתפלה כשהתפלל עזרא על מעל הגולה ע"ש, הרי דעזרא נקרא בלשון הגמרא אנשי כנסת הגדולה:

עוד נמצא אצלנו תקנות נביאים בסתם בלי פורש שמותם, שני ימים ראשונים של ראש השנה תקנות נביאים הראשונים (ירושלמי סוף פ"ג דעירובין): עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית תקנת נביאים (משנה פ"ד דידים): חיבוט ערבה תקנת נביאים (סוכה מ"ו ע"ב): סדר קידושא דסידרא היא תקנת נביאים וזקנים הראשונים (טור או"ח סי' קל"ב):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף