אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/שבט/יב

יום שישי י"ב שבט - רבי חיים כפוסי

בשירת הים נאמר: "עזי וזמרת קה ויהי לי לישועה" (שמות טו ב).

ביאור נפלא על פסוק זה, כותב רבי חיים כפוסי בספרו באור החיים. על הפסוק (שם יז טז) "כי יד על כס קה" דורשים חז"ל (תנחומא תצא יא) שנשבע ה' כביכול שלא יהיה הכסא ושמו הגדול שלמים עד שינקם מזרעו של עמלק, ו'כס קה' רומז ל'כסא' החסר א' ולשם 'הויה' החסר אותיות 'וה'.

על פי זה יש שביארו את הפסוק (תהילים קלב יג) "כי בחר ה' בציון אוה למושב לו". פירוש, כשיבחר ה' בציון, על ידי הכרתת זרעו של עמלק, אז 'אוה למושב לו', כלומר האות 'א' מהכסא והאותיות 'וה' מהשם יהיו 'למושב לו' שישובו למקומם.

וכך שרו בני ישראל לה', "עזי וזמרת קה" - שרים אנו ומזמרים על שחיסר ה' את שמו ולא השאיר בו אלא אותיות 'קה' [ודבר זה נרמז גם בתיבת 'וזמרת' מלשון זמירה וכריתה, שחתך ה' משמו]. ולמה מזמרים אנו על כך? כי 'ויהי לי לישועה', שכביכול לא נעשה מיעוט זה אלא בשביל ישראל ועל ידיהם, ובשבילם גם ינקום את נקמתו מעמלק - ולפיכך אינו זז מהם לעולם, וכמו שאמרו ז"ל (מגילה כט.): ירדו למצרים - שכינה עמהם, גלו לבבל - שכינה עמהם, גלו לאדום - שכינה עמהם.