אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/שבט/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
< אוצר:מיזמים‏ | דבריהם הם זכרונם
גרסה מ־09:47, 13 בינואר 2022 מאת תורה לשמה (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום חמישי י"א שבט - רבי ישראל נח וינברג[עריכה]

השמחה בעבודת השם[עריכה]

בספר 48 דרכים לחכמה [ערוך ומעובד מתוך שיחותיו של רבי ישראל נח וינברג זצ"ל] מובא בביאור הקנין הי"ד ממ"ח קנייני תורה - במקרא - כי התורה הקדושה היא 'תכנית הבריאה', בה ניתן למצוא את דרכי החיים, כמו שאמרו חז"ל (ח"ב קסא.) "איסתכל באורייתא וברא עלמא".

על קריעת ים סוף אומרים חז"ל (מגילה י:) שעל אף שאמר הקב"ה למלאכי השרת "מעשי ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה", מכל מקום הקב"ה משיש אחרים על אובדן הרשעים. ואכן משה רבינו ועם ישראל פתחו ורננו לה' על אובדן מצרים - "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'".

קריעת ים סוף שהיתה רגע שיא באמונת בני ישראל, כמו שנאמר: ויאמינו בה' ובמשה עבדו, היא גם היתה רגע שיא בשמחתם של בני ישראל. ביאור הדבר כמו שכותב האורחות צדיקים (שער השמחה): המאמין בלב שלם... הוא שמח לעולם... כמו החולה שאוכל סמים המרים בשביל הרפואה... הוא חופשי מדאגת העולם.

כך גם אומר דוד המלך בתהילים (ק ב): עבדו את השם בשמחה. והתורה מזהירה על עונשים העלולים לבוא על האדם "תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב" (דברים כח מז).

ואמרו חז"ל במסכת שבת (שבת ל:): "ושבחתי אני את השמחה" - שמחה של מצוה, "ולשמחה מה זו עושה" - זו שמחה שאינה של מצוה. ללמדך, שאין שכינה שורה, לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך דבברים בטלים - אלא מתוך שמחה של מצוה, שנאמר "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'".

בכחך להשתמש בשמחה. ברגע שתרגיש בשמחה, נתב אותה לדרך יעילה. אל תשב בנחת ותיתן לשמחה לעטוף אותך. יש לך עכשיו כח לצאת ולעשות משהו נפלא - לעזור למישהו שזקוק לעזרה, לסיים מסכת שמחכה לך כבר הרבה זמן וכדומה.