אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/שבט/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
< אוצר:מיזמים‏ | דבריהם הם זכרונם
גרסה מ־10:09, 12 בינואר 2022 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (ביאור מרבי שלמה לוצקר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום רביעי י' שבט - רבי שלמה פלאם, המגיד מלוצק[עריכה]

גם נס מצריך התעוררות מלמטה[עריכה]

בפרשת השבוע (שמות יד טו-טז) נאמר: "ויאמר השם אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו... ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה".

צריך להבין את סדר הפסוקים, מעורר המגיד מלוצק בספרו דברת שלמה, למה ציווה להם ליסע קודם שאמר למשה ואתה הרם את מטך - היה לו לומר תחילה 'ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו' ורק אחר כך 'דבר אל בני ישראל ויסעו'.

אמנם הענין הוא, שאפילו לניסים שלא כדרך הטבע, צריך תמיד שתהיה תחילה התעוררות מלמטה. כי על ידי עשיותינו והכנותינו בדבקותו יתברך, מכינים אנו את האפשרות שייעשה הנס הנמשך מהקב"ה. וכמו שמצאנו אצל אלישע שאמר לאשת עובדיה "מה יש לכי בבית" (מלכים ב' ד ב), ורק אחר שהיה ברשותו מעט שמן יכול היה הנס להתרחש.

זהו שאמר הכתוב 'דבר אל בני ישראל ויסעו', פירושו שיתחילו ליסע, ועל ידי זה 'ואתה הרם את מטך' - כי בכך תהיה האפשרות לנטות את ידו ולבקוע את הים, בעבור ההתעוררות דלתתא.