אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/שבט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
< אוצר:מיזמים‏ | דבריהם הם זכרונם
גרסה מ־09:01, 4 בינואר 2022 מאת תורה לשמה (שיחה | תרומות) (ווארט מרבי זושא)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום שלישי ב' שבט - רבי משולם זושא מאניפולי[עריכה]

לא לכל אחד צריך להשיב[עריכה]

בפרשת השבוע (שמות יא ד) כתוב: "ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים".

חז"ל במסכת ברכות (ג:-ד.) מקשים שאצל דוד נאמר (תהילים קיט סב): "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך". ואם דוד ידע אימתי חצות, ודאי גם משה ידע מתי חצות. ואם כן, מדוע נקט משה בלשון 'כחצות' עם כ"ף הכינוי שמשמעה שאינו יודע לכוון מתי יהיה חצות ממש.

מבארים זאת חז"ל: משה עצמו ודאי ידע מתי חצות, אך מכל מקום באומרו למצריים מתי תפגע בהם מכת בכורות, השתמש משה בלשון 'כחצות'. שכן כך לימדונו חכמים: למד לשונך לומר 'איני יודע', שמא תתבדה. ואף משה חשש שמא יטעו איצטגניני פרעה ולא יידעו הם לכוון השעה, ויאמרו משה בדאי הוא.

שאל פעם אדם גדול אחד את רבי זושא: מדברי חז"ל משמע שאפילו אם אדם יודע מה שישיב, אעפ"כ ילמד עצמו לומר 'איני יודע', והדברים תמוהים, מדוע?

השיב לו הצדיק: אינכם יודעים פירוש הגמרא. אלא כך פירושה, למד לשונך לומר 'איני יודע', כלומר, איני יודע ואיני מכיר את השואל, לדעת מה טיבו, ואם הגון הוא כדי להשיב לו על שאלתו. (ליקוטים מספר שפתי צדיקים, נדפס במנרת זהב פ' בא).