ברית משה/לא תעשה/מט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ברית משה לא תעשה מט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שלא (א) להושיב אחד מז' עממין עכו"ם בארצנו כו'. נראה מרבינו ז"ל דלאו זה לא קאי רק כל ז' אומות כמו הלאו דלא תכרות להם ברית דמל"ת מ"ז אבל לכאורה ק"ל דהיכי יכלינן למימר שנצטוינו על הז' אומות שלא להושיבם בארצנו הלא נצטוינו להורגם דכתיב לא תחיה כל נשמה וכמ"ש רבינו במל"ת רכ"ה אעכצ"ל דאזהרת לא ישבו בארצך קאי על שאר עכו"ם וכמ"ש גם רבינו במל"ת מ"ח מחמת ראי' זו על הלאו שלא ליתן להם חן דקאי על שאר עכו"ם וא"כ היכי יכול לומר דאזהרת לא ישבו בארצך קאי על ז' אומות, וצ"ל בכוונת רבינו שאזהרת לאו זה קאי על ז' אומות שבח"ל דבז' אומות שבח"ל לא נצטוינו להורגם דלא תחי' כל נשמה לא קאי רק על ז' אומות שבא"י כמ"ש הגמרא סוטה ליה ע"ב עי' רש"י שם ד"ה ושבית ובדף ל"ו ע"א שם ד"ה כמאן וכן מורה לשון רבינו שהפשט בדבריו כמו שכתבנו ואח"כ ראיתי שברמזיו רמז מל"ת מ"ט כתב רבינו בפירוש כן. אבל הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת נ"א כתב שהמל"ת זו קאי על שאר עכו"ם וכ"כ בחיבורו הל' עכו"ם פ"י הל"ו וגם זה כתב שם דלאו דוקא להושיב אלא גם שלא להעביר בארצנו מוזהרינן והראב"ד ז"ל השיג עליו דאזהרה זו רק בז' אומות וגם בהפסוק ישיבה כתיב ולא העברה אבל הכ"מ מיישבו עי"ש וא"כ נראה בפי' דרבינו סובר לגמרי כהראב"ד וגם מרש"י ז"ל גיטין מ"ה ע"א נר' דס"כ דבד"ה לא ישבו בארצך כתב וז"ל בשבעה אומות כתיב עכ"ל והמעי"ח דף ל"ה ע"ב אות ס"ח כתב שגם מהרמב"ן ז"ל עה"ת פ' שופטים על הפסוק כי תקרב אל עיר שהקשה על רש"י דסוטה הנ"ל מקרא דלא ישבו בארצך מוכח דסובר כרבינו והראב"ד הגם ד"ל דהרמב"ן לא הקשה אלא על רש"י לשיטתו בגיטין שכתבנו אבל הרמב"ן לעצמו אפשר דסובר כהרמב"ם אבל כשתעיי' שפיר בהרמב"ן בסוף דבריו שם תמצא בפי' שהוא בעצמו סובר כמ"ש המעיי"ח, אבל מהיראים ז"ל סי' כ"ו נר' דסובר בחדא כהראב"ג ובחדא כהרמב"ם דבזה דהלאו קאי גם על שאר עכו"ם סובר כהרמב"ם ובזה דגם שלא להעביר בארצנו מזהרינן ל"ס כוותיה מדלא דיבר מזה כלום וגם תירוצו של הכ"מ על הרמב"ם דפן יחטיאו מורה דקאי גם על שאר עכו"ם כיון דבריו נמי שייך פן יחטיאו וגם היראים כ"כ וא"כ לכאורה קשה י"ל רבינו ודכוותיה דמדוע ל"ס גם הם כן הא מהטעם של הלאו יכתב בתורה משפטים פנ"ד פל"ג פן יחטיאו אותך לי נר' כהרמב"ם כמ"ש גם היראים דמטעם זה ס"כ, וא"ל דזה תליא בפלוגתא דר' יהודא ור"ש אי דרשינן טעמא דקרא וכמו שבאמת רצה המגלת ספר לומר וכיון דהרמב"ם פסק כר"ש דדריש טעמא דקרא כהנ"ל מל"ת מ"ד מחודש ג' ע"כ סובר דקאי הלאו זה על כל העכו"ם אבל רבינו דפסק כר"י דלא דריש טעמא דקרא כהנ"ל במל"ת מ"ד מח"ג ע"כ ל"ס כהרמב"ם, אבל זה אא"ל כיון דהיכא דקרא גופא מפרש טעמא שם באמת לכ"ע דרשינן טעמא דקרא כדאיתא בב"מ דף קט"ו ע"א ובסנהדרין כ"א ע"א וא"כ הדרא הקושיא על רבינו ודכוותיה וצ"ע, אבל אח"כ ראיתי במהרש"ל ז"ל בביאורו כאן שכ' דרבינו באמת סובר דגם על שאר עכו"ם קאי לאו זה אלא לרבותא נקט ז' עממין לאשמעינן דאם נתגיירו מקבלין אפילו הכנענים שבח"ל ודפח"ח, אבל מהמל"מ בהגהותיו על החינוך מצוה צ"ד נר' בפי' דסובר בדעת רבינו כמו שכתבנו ודלא כהמרשיל וכ"ס בדעת רבינו המעיי"ח הנ"ל והמנ"ח ובאמת מהקיצור הסמ"ג שלו ומרמזיו הנ"ל מוכח בפי' דסובר כמ"ש המל"מ:

ב

מכאן (ב) אמרו שאם נתגיירו מקבלין אותן כו'. בסוטה ל"ה ע"ב איכא פלוגתא בזה לר' יהודא אין מקבלין כנענים שבח"ל אפילו אם נתגיירו דסובר דלא תחיה כל נשמה קאי גם על כנענים שבח"ל כמ"ש רש"י שם ל"ו ע"א ד"ה כמאן אבל לר"ש מקבלין וא"כ צ"ל דרבינו פסק כר"ש ולכאורה ק"ל ע"ז הא בעירובין מ"ו ע"ב איתא בפי' דר"י ור"ש הל' כר' יהודא וכ"פ רבינו בעצמו בהלכות עירובין, ו"ל כיון דמהמשנה דסוטה ל"ב ע"ב נראה כר"ש דעל גבי סיד כתבו את התורה על האבנים בשבעים לשון ומהברייתא שהביא הגמרא שם ל"ה ע"ב ושבית שביו לרבות כנענים שבח"ל שאם חוזרין בתשובה מקבלין אותן מוכח בפי' כר"ש ע"כ פסק רבינו כר"ש כמובן:

ומ"ש רבינו אבל הדרים בא"י אין מקבלין אותן כו' ע"ז לכאו' קשה דהיאך כתב לחלוטין שאין מקבלין אותן הלא רבינו בעצמו כתב בעשין קי"ח שגם הז' אומות שבא"י אם נתגיירו וקבלו עליהם מס ועבדות מקבלין אותן אבל כבר מיישב א"ז שפיר הדינא דחיי עי"ש ולי"נ דרבינו באמת סמך כאן עמ"ש בעשין קי"ח כמובן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף