מלמד להועיל/א/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:32, 21 באוקטובר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלמד להועילTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png יג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה.
במקומנו נוהגין להתפלל מעריב בזמנו כל ימות הקיץ אבל לא בחורף. ועתה כמעט כל הקהל רוצים להתפלל גם בימות הקיץ (חוץ מימי העומר) מנחה ומעריב ביחד מפני ב' טעמים. חדא דקשה לקבץ מנין ב' פעמים, וע"י שקצת באים למעריב אינם באים למנחה, והרבה פעמים הוצרכנו להתפלל מנחה בלי מנין. ועוד דכמה פעמים בימים אשר הימים ארוכים והלילות קצרים וצאת הכוכבים הוא מאוחר מאוד, הקהל אינם רוצים להמתין עד צאת הכוכבים ומקדימין להתפלל ואינם מתפללין בזמנו ועוברין על המנהג, וע"כ אולי טוב יותר לבטל המנהג בהסכמת כל הקהל.

תשובה.
מסתברא כיון דהנהיגו להתפלל בזמנו רק בקיץ ולא בחורף א"כ תלו הדבר בטירחא דצבורא כי בשעה שתקנו המנהג ראו שבחורף יהיה טרחא לצבורא להתאסף ב' פעמים ובקיץ לא ראו זה לטירחא כל כך, ומעתה יש לומר אילו ידעו דלעתים יהיה גם בקיץ טירחא יתירה על תנאי זה לא תקנו המנהג. וכיון שרואים אנו שבזמננו קשה לקבץ מנין ב"פ גם בימות הקיץ הרי אין חלוק דין קיץ לחורף ואפשר לבטל המנהג, ובפרט היכא דיצא שכרם בהפסדם שהרבה פעמים עי"ז מתפללים מנחה בלא מנין, ותפלת מנחה בצבור ודאי עדיפא מלהתפלל מעריב בזמנה. והנה אין לומר בנ"ד דכל יחיד ויחיד קבל עליו להתפלל בקיץ בזמנה ושיהי' אצלו כמו נדר דצריך התרה, דזה פשיטא דכל יחיד לא קבל עליו אלא אדעתא דצבורא ואם הצבור מתפללים שלא בזמנה גם הוא יקדים להתפלל בצבור אף שלא בזמנה מלהתפלל ביחידות בזמנה דכן הדין כדאיתא בסי' רל"ה סעיף א'. גם מסתבר דאין אדם מקבל על עצמו בנדר כעין מנהג זה, דאל"כ מי שהלך ג' פעמים בלי הפסק להתפלל בבית הכנסת ורוצה אח"כ להתפלל ביחידות יהא צריך היתר נדר, או מי שהתפלל ג' פעמים בלי הפסק מעריב בזמנה ובא אח"כ לביהכ"נ שמתפללין שלא בזמנה יהא צריך היתר נדר אם רוצה להתפלל שם עם הצבור. וע"כ אין לחוש רק שמא הצבור בכלל קבל עליו מנהג זה כנדר, ולענין זה כבר כ' התוס' בשבועות דף כ"ט ע"ב והובא להלכה בי"ד סי' רכ"ח סעיף ב' דכל נדרי הקהל הם על דעת כן שאם רוצים להתיר יתירו וע' לענין זה שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' נ"ו, ומכ"ש בנ"ד דחזינן דמתחלה לא תקנו במקום שיהי' טירחא דצבורא.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף