כסף משנה/כלים/כד

כסף משנה ‏ כלים כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אלו עורות מתטמאין במדרס וכו'. פרק כ"ו דכלים.

ומה שכתב ועור שעשאהו לנותנו על לבו בשעת הקציר וכו'. תוספתא פרק ד' [דבבא מציעא] דכלים.

ומה שכתב ועור שלופפין הכסות בו ועור התפור בתיבה. משנה בפכ"ו עב כסות ותכריך כסות מדרס.

ומה שכתב כל העורות המתטמאין במדרס וכו'. שם:

ב

ואלו עורות שאין מתטמאין במדרס וכו'. שם עור הסרוק עור הסורק ר"א אומר מדרס וחכ"א טמא מת.

ומ"ש ועור שלופף בו הארגמן וכו'. שם עב הארגמן ותכריך ארגמן ב"ש אומרים טמא מדרס וב"ה אומרים טמא מת:

ג

עור שעשאו חיפוי וכו'. שם וכת"ק:

ד

עור שעשאו לעקבו וכו'. תוספתא פ"ד [דב"ב] דמסכת כלים:

ה

מנעל שעל האימום וכו'. משנה בפרק כ"ו וכחכמים פירוש אימום פורמ"א בלעז וטעמא משום דאינו מחוסר מלאכה הצריכה אומן שהדיוט יכול לשמטו מהאימום:

ו

כל עור הראוי וכו'. שם כל מקום שאין חסרון מלאכה מחשבה מטמאתן וכל מקום שיש חסרון מלאכה אין מחשבה מטמאתן אלא הענבה ופירש רבינו עונבה עור שמחפין בו המרכב וכן פירש רבינו שמשון:

כתב הראב"ד ואם חישב עליו להיות עור שלחן א"א כמדומה אני זו היא קטבליא עכ"ל ורבינו בפכ"א פירוש סקרוטיא עור שאוכלין עליו וקטבליא פירוש עור ששוכבין עליו.

ומ"ש רבינו ואם חישב עליו להיות עור שלחן וכיוצא בו הרי זה מתטמא במדרס. בפכ"ו אלו עורות טמאים מדרס עור שחישב עליו לשטיח עור סקרוטיא עור קטבליא וכו' וכתבם רבינו בתחילת פרק זה.

ומ"ש במה דברים אמורים בעורות בעל הבית וכו'. גם זה שם וטעמא משום דבעל הבית אינו עשוי למכרן ועושה מהם מטות ודלבקאות וטבליות ומשחישב עליהן לדבר שראוי לו בלא חסרון מלאכה מקבלין טומאה מיד ושל עבדן העשוי למכור אין מחשבה מטמאתו דעביד דמימליך ומזבין והלוקח יעשה מהם מנעלין ועדיין לא נגמרה מלאכתן לכך:

ז

אין אדם מטמא במדרס וכו' שנאמר והנוגע במשכבו. פרק מרובה עלה ס"ו.

ומ"ש גזל משכב ודרס עליו וכו' גנב משכב וישב עליו טמא וכו'. מתבאר ממה שיבא וממה שקדם.

ומ"ש ודרס עליו בלא נגיעה. טעמו שלא נתמעט משכב שאינו שלו אלא מטומאת מדרס לא מטומאת מגע ולפי זה מ"ש גנב משכב וישב עליו טמא היינו אפילו בלא נגיעה ומכל מקום יש לתמוה דהא מיעוטא דמשכב שאינו שלו גבי נוגע כתיב.

ומ"ש לפיכך גנב שגנב עור וכו' עד אלא א"כ נתייאשו הבעלים. פרק כ"ו דכלים וכחכמים ובפרק הגוזל בתרא (בבא קמא דף קי"ד) אמר עולא מחלוקת בסתם אבל בידוע כלומר דשמעיניה דמייאש ד"ה יאוש קני ואף ע"ג דרבה פליג עליה משמע דהלכתא כוותיה דהא אביי דבתרא הוא סובר כוותיה ופשטא דמתניתין אתיא כוותיה ותו דהא דקאמר במרובה ואף רבי אלעזר סובר חיוביה לאחר יאוש אתיא כעולא ולפיכך כתב רבינו לעיל בסמוך גבי גזל משכב ואם נתייאשו הבעלים טמא:

ח

עור שנטמא במדרס וכו'. ספכ"ו וכחכמים:

ט

כל כלי עור שנטמא במדרס הזב וכו'. תוספתא פרק ו' דב"ב דמסכת כלים.

ומה שכתב כיצד החמת שעשה שטיח וכו'. משנה פרק כ"ח דכלים:

יא

כלים שעיקר עשייתן לקבלה וכו'. ריש פ"ב דכלים הכרים והכסתות שנפחתו הרי אלו טמאים מדרס ופירש שם רבינו שאלו הכלים כאילו נעשו מתחילה לשני דברים יחד להיותה מכלי קיבול ולישב עליה ולזה כאשר נפחתו ויצאו מדין כלי קיבול ונטהרו מטומאת שרץ הנה נשארו בדין המשכב ויטמאו במדרס ופירוש מרצופין אלפרגא"ש.

ומה שכתב אבל כלים שעיקר עשייתן לקבלה בלבד עד סאה. ג"ז שם נפחתו וכו':

וכל החמתות שנפחתו וכו'. [פכ"ו מ"ד] וכת"ק:

וחמת חלילין וכו'. בפרק כ':

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף