לחם משנה/חובל ומזיק/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:05, 1 בספטמבר 2021 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (מהדורה זמנית ביצירה אוטומטית מטקסט ברישיון מוגבל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחם משנהTriangleArrow-Left.png חובל ומזיק TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
חידושי רבנו חיים הלוי
מעשה רקח
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ח[עריכה]

הזורק כלי של חבירו מראש הגג כו'. ה"ה ז"ל כתב דרבינו ז"ל לא גריס או קדם הוא וסלקן וקאי הסילוק לאחר ולא לזורק ופטור דקאמר רבה הוא לזורק בכוונה תחילה וכמו שאמר זרק כלי מראש הגג וכו' דמשמע לשון הפטור עליה הדר ולפי זה הפירוש מוכרח הוא משום דלית הלכתא כרבה דאיירי לענין זורק דביה דוקא איירי אבל אם נאמר כפירוש הרב בעל כ"מ ז"ל דקדם וסילקו קאי אזורק דקאמר דפטור הזורק בין מחמת הזריקה בין מחמת הסילוק א"כ כי אמר הרי"ף ז"ל ולית הלכתא כרבה בהא מי א"ל לרבינו ז"ל דאיירי נמי לענין הזריקה נימא דבזריקה הלכתא כרבה משום דטעמא עמו דבעידנא דשדא פסקי גיריה וא"כ היה ראוי לנו לפרשו לענין הסילוק בלבד ולא לזריקה וסילוק כמו שכתב הרב המגיד ז"ל:

יא[עריכה]

וכן העושה עבדו אפותיקי וכו'. כתב הרב בעל מ"מ ז"ל דהדרינן לכללין דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו. וקשה על זה דרבינו ז"ל פסק בריש פ"ד מהלכות אלו גבי כיצד משערין דמי ולדות שמין את האשה כמה היתה יפה וכו' דהיינו דלא כרשב"ג דפליג במשנה וכן כתב הרי"ף ז"ל והקשה שם הרא"ש ז"ל בפסקיו בפ' שור שנגח את הפרה למה פסק כן ותירץ דלית ליה הך כללא דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו וכיון דלית ליה לרבינו ז"ל ההוא כללא כדמשמע התם דפסק כרבנן ודלא כרשב"ג והלך בשיטת הרי"ף ז"ל רבו דאית ליה הכי איך קיים בפסק הזה כאן הרב בעל מגיד משנה ההוא כללא ונמצאו הדברים סותרים וצ"ע כדמוכח בהדיא בפרק המניח (דף ל"ג:) דאמרו שם הא מני רבה דאמר רבה השורף שטרותיו של חבירו פטור מהו דתימא התם הוא דאמר ליה ניירא וכו' אבל היכא דחפר וכו' משמע דשורף שטרותיו דהוי דינא דגרמי ראוי לפטור יותר וכיון דבשורף קי"ל דחייב כמו שפסק רבינו ז"ל כ"ש כאן:

יח[עריכה]

אבל אם אין דרכו להניחן בכלי זה וכו'. קשה דמלשון רבינו ז"ל שכתב למטה אינו נאמן ואין משביעין אותו על כך משמע דאית ליה כדברי הרשב"א ז"ל דאם יש עדים שאותו דבר היה שם דחייב מפני דשם אין צריך נאמנות דהרי יש עדים ע"כ ורבינו ז"ל לא תלה הדבר אלא בנאמנותו שכ"כ אינו נאמן וא"כ קשה למה כתב כאן הוא פשע בעצמו דטעם זה הוה צריך לדינו של התוס' דהיינו אפילו יש עדים על כך דאינו חייב משום דאע"פ שהניחו שם הוא פשע בכך אבל כיון שהוא סובר כהרשב"א ז"ל למה צריך לטעם זה וצ"ע:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף