מראי מקומות/יומא/פז/א
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מראי מקומות
יומא פז א
אמר אזיל אבא למיקטל נפשא[עריכה]
התוס' ישנים תמה לפי מה שפירש הערוך דשם של רב היה אבא, א"כ קרא רב הונא שהיה תלמידו של רב את רבו בשמו, ותירץ דשמא כוונתו לאבא בדרך כבוד וכמו אבי אבי רכב ישראל. וראה בשדי חמד (ח"ג קמב ב) דן במי ששמו "אבא" אם בנו ותלמידו יכולים לקרותו "אבא" דרך כבוד, והביא מהחיד"א (שיורי ברכה יו"ד סי' רמב), שהוכיח מדברי התוס' ישנים כאן דשרי.
אמנם השדי חמד כתב דראה בספרים שדחו ראיה זו, דשאני הכא דרב שנשתקע שמו "אבא" מפי העולם, וכו"ע הוי קרי ליה רב, וכיון שאין שמו עכשיו "אבא" ולכן מותר לתלמידו לקרותו "אבא" בדרך חשיבות, אבל במי שעדיין קרוי אבא בפי כל העולם שפיר י"ל דאסור לבנו לקרותו "אבא" גם כשכונתו לחשיבות.