עטרת ראש - עטרת תפארת/ברכות/מא/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

עטרת ראש - עטרת תפארת ברכות מא א

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

[ד] לפרש כוונת רש"י בפירושו ושהתוס' כאן פירשו פירוש אחר
ברש"י בד"ה כדי רביעית יין וכו'. נ"ל דדעת וכוונת רש"י כאן [ד] לפרש דהואיל שהחרצנים וזגין ולולבין הם עבים ביותר לכן צריך לשערם בשיעור רביעית יין לאחר שנקרש ונעשה ג"כ עב שאז הוא הרבה פחות מרביעית. אלא ששיעור רביעית מים לאחר שנקרש בחורף ונעשה ג"כ עב הוא נעשה עוד שיעור יותר קטן ממה שנעשה רביעית יין. והיינו משום דיין הוא סמיך. ומים הוא קליש ומאי דסמיך שיעורו יותר גדול כשנקרש ממה שנעשה מידי דקליש כשנקרש. והביא רש"י לזה ראיה מדם ולכן משערין שיהיו החרצנים וזגין ולולבין שהם עבים בשעור רביעית יין כנקרש. ולא כשיעור רביעית מים כשנקרש.

[ה] פרש"י בעירובין חזר בו מן פירושו שבכאן ופירש פירוש שלישי
[ה] אך רש"י בעירובין בדף ד' חזר בו וכתב שם רביעית יין לנזיר לחייבו מלקות. דמשמע שמפרש כפשוטו שאם שתה רביעית יין לחייב מלקות וכן פירשו התוס' דברי רש"י אלו.

[ו] שהתוס' וגם רש"י גופא חזרו בהם בעצמם עוד ופירשו כמו שפירשו התוס' כאן ופירשתי טעם חזרתם
אך התוס' וגם רש"י גופא חזרו בהם בעצמם עוד בסוכה דף ו' ע"א [ו] וכתבו כמו שכתבו התוס' כאן. שאם יתנם לכוס מלא יין ויפול מן הכוס רביעית יין. שזהו שיעור יותר גדול משיתנם לכוס מלא מים משום דיין סמיך ונגדש על שפת הכוס וכו'. ונראה לי משום דדברי רש"י בכאן הם תמוהים. דמהיכא תיסק אדעתין לומר שמשערין את שיעור רביעית של החרצנים וזגין ולולבין שהם עבים בשיעור רביעית מים שנקרש. דהא בוודאי דינא הוא דנשער ברביעית יין לאחר שנקרש. דמה ענין רביעית מים לנזיר. וא"כ למה לי קרא לזה ועוד דהא בהתוספתא שהביאו התוס' בעירובין ובסוכה תניא בפירוש דמשערין ברביעית יין לח ולא לאחר שנקרש. להכי חזר רש"י בעירובין ופירש שלא איירי לענין חרצנים וזגין ולולבין שהם עבים בשיעור רביעית מים שנקרש. דהא בוודאי דינא הוא דנשער ברביעית יין לאחר שנקרש. דמה ענין רביעית מים לנזירץ וא"כ למה לי קרא לזה ועוד דהא בהתוספתא שהביאו התוס' בעירובין ובסוכה תניא בפירוש דמשערין ברביעית יין לח ולא לאחר שנקרש. להכי חזר רש"י בעירובין ופירש שלא איירי לענין חרצנים וזגין ולולבין. אלא לענין שתיה רביעית יין גופא לחייב נזיר מלקות. אך דנ"ל דמפני דזה הפירוש הוא ג"כ תימא דהא איסור נזיר ביין הוא מפורש בתורה. ואי ילפינן מכאן לענין השיעור שהוא רביעית. א"כ יקשה האיך משמע מן מלת גפן השיעור כלל שיהיה רביעית. ולכן חזר רש"י גם מפירוש זה ומפרש בסוכה פירוש שלישי כנ"ל וק"ל:

מעבר לתחילת הדף