שו"ת מהרי"ק/פ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:20, 7 ביוני 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (בדיקה טכנית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרי"קTriangleArrow-Left.png פ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

חמד בחורים הנעים הר"ר רפאל יצ"ו בכמ"ר יצחק שלום בהזדמן לי עתה שלוחך מ"כ זה ליד אמרתי לחזור להודיעך על אשר כבר הערותיך זה ימים רבים על אודות משפט היתומות וריב אלמנה בעזבון רבי יעקב נ"ע אשר נפטר בביתכם זה ימים רבים. ואולם כי מעט קודם ר"ה שעבר קבלתי כתבך הנותן אמרי שפר ובו שמחתי גם על אשר לבבך אשר מתוכו בינותי היותך מוכן לדין ולפנים משורת הדין וישר כחך ואתה ידיד נפשי אמרתי לחוותך דעתי הקצרה מאחר שתלית בי את הדבר להצדיק את הצדיק וכו' וקבלתי עליך את דיני ואם כי לא מומחה לרבים אני ולא כן אנכי עמדי חלילה אלא כערכאות שבסוריא מ"מ מאחר שהטלת עלי המשא הזה אם החריש אחרים ואאגור דברי והיה בי חטא ח"ו אמנ' לא לדון ד"ת כאשר כתבת חלילה שהרי כתבו הפוסקים שבזמן הזה צריכין הדייני' להתרחק מלקבל עליהם לדון דין תורה ואמרינן נמי בירושלמי פ"ק דסנהדרין דרבי יוסי בן חלפתא באו לפניו בני אדם לדון ואמרו לו ע"מ שתדון לנו דין תורה והשיב להם איני יודע לדון ד"ת ואם בימי התנאים אשר היה לבם כפתחו של אולם נמנעו מלקבל עליהם לדון ד"ת ק"ו בימי האמוראים אשר העריכו עצמן כנגד' בערך מלא נקב מחט סדקית כנגד פתחו של אולם כדאיתא בפרק כיצד מעברין (עירובין דף נג) וק"ו בימי הגאונים שהיו מרחיקי' עצמם מזה וק"ו בן ק"ו בן בנו של ק"ו בדור הזה יתמי דיתמי אשר בעו"ה כבר נשתכח תורה ממנו לולי הש"י שהיה לנו כאשר יעדנו כי לא תשכח מפי זרעך וגומר כרוב רחמיו וחסדיו וחמלתו עלינו ורצה לזכות את ישראל פשיטא ופשיטא שאין לנו לקבל עלינו לדון ד"ת וכ"ש וק"ו לאיש אשר כמוני בער מאיש ולא בינת אדם לי ומ"מ הנלע"ד אגיד לך ואם שגיתי השם הטוב יכפר בעדנו והוא כי נלע"ד דבר פשוט דאע"ג שקבל רבי יעקב נ"ע מכמ"ר אביך נ"ע את המשכנות והחזיר לו השטר כאשר התנו ביניהם להחזירו אחרי קבלת המשכנות כמבואר בתוך אותו שטר עצמו כאשר העתקת לי לשונו משום כך לא נפטר אביך ז"ל משיעבוד החוב ועליו היה מוטל שהרי לא החליט לו המשכנות משעת מסירתן לידו אלא לאחר ח' חדשים אם לא יפרע בתוך אותו זמן כאשר כתבת הרי לא נמסרו בתורת פרעון והיאך יעלה על הדעת שהיה מסתלק משאר נכסים קודם שיחול הפרעון ומה שהחזיר רבי יעקב נ"ע את השטר לאביך נ"ע מחמת התנאי שהתנה עעו להחזיר עשה כן כמבואר בתוך השטר עצמו שלא רצה אביך נ"ע שר' יעקב נ"ע יוכל לבא עליו משרי צדדי' מכח שעבוד השטר ומכח תפיסת המשכון וגם לא רצה שר' יעקב נ"ע יוכל לכפור המשכון ולתבוע מכח השטר וזה דבר פשוט אבל שהית' הכוונה שהיה אביך נ"ע מסתלק משעבוד החוב בהחזרת השטר פשיטא ופשיטא אלא שמתחלה קודם חזרה היתה מלוה שטר ואחר חזרה היתה מלוה על פה על המשכון ומ"מ שעבוד החוב לא זז ממקומו ופשיטא דאין לומר דמ"מ כיון שאבד המשכון אבדו מעותיו דר' יעקב נ"ע אם היה קיים בשעת אבידה היה פטור והוא הדין ליורשיו שהרי כתב רבינו משה פרק י' דהלכות שכירות וזה לשונו המלוה את חבירו על המשכון בין שהלוהו מעות כולי בין שמשכנו בשעת הלוואתו בין שמשכנו שלא בשעת הלוואתו הרי זה שומר שכר כו'. לפיכך אם אבד המשכון או נגנב חייב בדמיו ואם נאנס המשכון כגון שנלקח בלסטי' מזויין וכיוצא בו משאר אונסים ישבע שנאנס ויפרע בעל המשכון את החוב עד פרוטה אחרונה עכ"ל וכדבריו גם הסמ"ג וכן כתב רב אלפס וז"ל וקיימא לן כסתם מתניתין מדקתני הלווהו על המשכון שומר שכר וכו' לא שנא משכנו בשעת הלוואתו ולא שנא משכנו שלא בשעת הלוואתו וכו' עד ואם באונס אבד דשומר שכר פטור איהו נמי פטור ושקיל ליה לכולי חוב דיליה מיניה עד גמירא עכ"ל. וכן כתב המרדכי בשלהי האומנים וז"ל וכל דין זה כשטוען שמעון המלוה נגנב או נאבד אבל אם יש עדים שנאנס ממנו או שטוען נאנס ממנו ונשבע שנאנס ישלם ראובן הלוה לשמעון המלוה כל מה שהלוהו ופטור שמעון מדמי המשכון שהרי שומר שכר פטור מאונסין עכ"ל ועוד כתב בסוף פ' שבועות הדיינים וז"ל ואם באונס נאבד המשכן אין המלוה חייב כלום לשלם וגובה כל חובו ונשבע כו' וכן נמצא בשערי רב האי והאלפסי וכן דן ר' אבי"ה הלכה למעשה עכ"ל. וכן כתב גם בטור ח"מ וז"ל ואם נאבד ישבע המלוה כדין השומרים וגובה כל חובו עכ"ל הרי ששוו כל הפוסקי' דהמלוה על המשכון ונאבד באונס שהמלוה גובה כל חובו מן הלוה ואינו מנכה לו דמי המשכון שהרי לא נתחייב המלוה באחריות המשכון אלא לענין גניבה ואבידה כדין שומר שכר אבל לא לענין אונסי' והנה דבר פשוט הוא דאין לך אונס גדול מזה שלקחו השר בזרוע מיד המחזיק בו ואפילו שבועה לא שייכא הכא כלל כיון שאתה מודה בכך שלקחו השר באונס וזה פשוט אמנם כדי לעשות עמך לפנים משורת הדין ואמרו רז"ל איזהו משפט שיש בו צדקה הוי אומר זו פשרה בקשתי מן האלמנה להטיל על אדוני קרובי הח"ר חיים טירבוט יצ"ו לפטור לך איזה דבר ומצורף גם כן כתבת שאביך ז"ל הוציא בקבורתו קרוב לג' דוקט ואף כי אמת וברור הוא שגם הם הוציאו בזה הנדון קרוב לג' דוקט גם כן בהוצאת השלוחים אשר שלחו עד פוייענצ"ה לפקח עמכם בנדון הזה מ"מ נתרצו אלו להטיל על אדוני קרובי הנ"ל בדרך הנ"ל וגם אתה עשה מה שהבטחתני ועשית הישר והטוב בעיני ה' והאדם.

ושלום מאתי הצעיר יוסף קולון


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.