שיטה מקובצת/בבא בתרא/נג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:12, 9 במאי 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיטה מקובצת TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png נג TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רשב"ם
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

החזיק במצר לקנות את שתיהן. כלומר לקנות את שתי השדות שמכאן ומכאן אפילו אם תמצא לומר החזיק בשדה לא קנה את המצר משום דהכי נמי אשכחן בבבא מציעא אם מצא בהמה של הפקר באפסר ומשך את הבהמה בשערה בהמה קנה אפסר לא קנה אבל אם החזיק במצר אימא דקנה שתיהן דאפסרא דתרווייהו הוא דאשכחן דאי אחזיק באפסר שלה ומשכה קנה גם הבהמה ובית פגיה ומה שאוחז בידו או דילמא לא אמרינן שיהא המצר כאפסר לשתיהן אלא לחד ולא קני אלא לחד וכיון דלא ידעינן אם בא חברו והחזיק חזקה באחד מהם שני קנה ראשון לא קנה ואם בא שלישי והחזיק חזקה גמורה בשניהם שלישי קנה ולא ראשון לפי שהשלישי הוא ודאי והראשון ספק לפי שאינו יודע איזה מהם קנה ויש לפרש או דילמא לא אמרינן שיהא המצר כאפסר אפילו לחד משום דלא דמי לאפסר של בהמה דהתם אגדו בידו והכא לאו אגדו בידו הוא. רבינו יהונתן ז"ל.

המוצא פלטרין בנויין ואין חסר כלום ואין לו לחדש בבית שתהא במקום חזקה ותהנה בה לדור שם ובא אחר וסייד הוא טוח בסיד ציורין מחוקין על הקיר. רבינו יהונתן ז"ל.

הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר כו'. נקוט האי כללא בידך דבנכסי הגר לא קני אלא עד דעביד עובדא בגופה דארעא אדעתא דארעא ואפילו צורה אבל אי לא עביד עובדא בגופה לא קני ומשום הכי אמר רב נחמן הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר כו' משום דהאי נכסי הגר קרקע היה בלא כתלים הילכך אלו עשה מעשה בגוף הקרקע כגון חפירה היה קונה אותו בכך עכשיו שלא עשה בגוף הקרקע כלום אף על פי שבנה בו פלטרין לא קנה שהרי גוף הקרקע שהניח הגר לא עשה בו כלום אבל ודאי אלו היה נכסי הגר קרקע שיש בו בנין כגון חצר וכיוצא בה אף על פי שלא עשה מעשה בגוף הקרקע כיון שעשה מעשה בכתלים קנה שכיון שהניח הגר לאותם כתלים בנוים בקרקע נעשו גם הכתלים מכלל נכסי הגר וכאלו ההזיק בגוף הקרקע דמי והיינו דאמר רב נחמן המוצא פלטרין וכו'. ואם תשאל אי הכי זה שהעמיד דלתות אמאי קנה והרי לא עשה מעשה בגוף הקרקע. היינו טעמא דקנה דמכיון שבנה הראשון פלטרין אלו בנכסי הגר נעשו הפלטרין מכלל נכסי הגר שהרי הן עצמן יצאו מרשותו משעה שבנאן בנכסי הגר וממילא נעשו מכלל נכסי הגר לפיכך כשבא זה האחר והעמיד בהם דלתות קנה. ועוד שהרי אותם דלתות משמרות הם לאותו קרקע ונעשה בהם חצר המשתמרת וכיון דאהנו מעשיו בקרקע קנה אותו בכך. הא דאמר רב עמרם הא מילתא אמר לן רב ששת כו' ואנהרינהו לעיינין ממתניתא פירוש מדקתני בברייתא כיצד בחזקה כו' עד הרחיצו והלבישו כלומר הלבישו הרב לעבד שהוא דומיא דמציע מצעות בנכסי הגר. הר"י ן' מיגש ז"ל.

וזה לשון הראב"ד ז"ל: כללא בנכסי הגר שצריך תיקון הקרקע או אפילו יפוי כגון סיוד וכיור או הצעת מצעות ולגבי קנין עבדים נמי יפוי הויא חזקה דאמרינן הרחיצו סכו גרדו הויא חזקה. מיהו התם בעינן שהעבד מיפה לרבו ובנכסי הגר בעינן הוא מיפה הנכסים או שיתקן בהם תקון מועיל אבל אכילת פירות מהם אינה חזקה ואני תמה מאין הוציאו זה ההפרש בין נכסי הגר לשאר הנכסים כי הוא בהפך ויש לומר כי בנכסי הגר הם הפקר והיוצא מהם הפקר ואם זכה ביוצא בהם לא זכה בהם אבל כשתיקן בהם תקון מועיל כבר זכה בגופן והמחזיק בנכסי חברו בהפך כי בעל הנכסים מקפיד על היוצא מהם אם יאכל אותו אחר ואינו מקפיד על מי שמשביח נכסיו ואינו אוכל אותם. עד כאן לשונו.

המציע מצעות בנכסי הגר קנה כלומר שהציע מצעות עליהן ושכב או ישב עליהן קנה לפי שנהנה גופו מגוף הקרקע ואינו דומה לאכילת פירות שאינה חזקה דהתם לא נהנה מגוף הקרקע אלא מפירותיו והא דאנהר לן רב ששת עיינין ממתניתא היינו מדקתני הגביהו לרבו קנאו שגוף האדון נהנה מגוף העבד. ואני תמה אם כן מאי שנא נקט הציע מצעות אפילו יושב על הקרקע או ששכב עליו בלא מצעות וכדאמרינן בקידושין בחזקה מנא לן דכתיב ושבו בעריכם אשר תפשתם במה תפשתם בישיבה. ואפשר דכל ששכב על גבי קרקע אין זה דרך הנאה ובכי הא לא קנה. ויש מי שפירש הציע מצעות שיפה את הקרקע בהצעות מצעות קנה והרי זה כסיוד וכיור וצר צורה שקונה בנכסי הגר לפי שמתקנו ומיפהו ואנהר לן עיינין מדתנינן סכו הלבישו כלומר האדון הלביש את העבד אלא שגם זה צריך לעיין שלא אמרו סיוד וכיור אלא במיפה גוף הקרקע אבל במציע מצעות אינו מיפה ומתקן כלל בגוף הקרקע. הרשב"א ז"ל.

אבל בשיטה לא נודע שם מחברה כתוב וזה לשונה: המציע מצעות כו'. פירש רשב"ם ז"ל ושכב בהם כיון שנהנה מגוף הקרקע. ולא מחוור לי שאם כן עיקר מילתא ליתא בגמרא. אלא מסתברא לי הציע מצעות בלבד מפני שמיפה הנכסים דומיא דסיוד וכיור ומה שלמדו בגמרא זה מעבד המייפה לרבו הכי קאמר כמו שעבד דאורחא דמילתא שהוא מיפה לרבו ולא רבו לו קנה בו היפוי שהוא אורחא דמילתא הכי נמי בקרקע אורחא דמילתא הוא שהרב יפה הקרקע ולא הקרקע לאדון שאינו בעלי חיים קנה בו היפוי שהוא אורחא דמילתא. עוד מסתברא לי דבנכסי הגר לאו דוקא דהוא הדין בנכסי חברו והאי דנקט נכסי הגר לומר דלחזקה שהוא קנין מהני אבל לחזקת שלש שנים שהוא לראיה בנכסי חברו לא מהני ואכילת כל הפירות בעינן. ויש אומרים דוקא נכסי הגר נקט אבל בנכסי חברו לא גמר ומקנה ומוציאן מרשותו דוקא בקנין חשוב ואינו נכון בעיני. עד כאן לשונו.

ומדברי הראב"ד ז"ל שכתבנו לעיל נראה דבהצעת מצעות בלחוד קנה ככתוב בשיטה הנזכרת. גליון.


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף