רש"י/בכורות/י/ב

רש"י בכורות י ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הכא במאי עסקינן כגון ששחטו. לפטר חמור ואי דשחטיה לשם שחיטה גמורה אפי' לר' שמעון הויא מחשבה ומטמא אלא בשחטו ע"מ להתלמד בו הלכות שחיטה ובהך פליגי דרבנן סברי הך שחיטה משויא לה אוכל כשחיטה גמורה מעלייתא דאמרינן בהעור והרוטב (חולין קיז:) השוחט בהמה לעובד כוכבים כו' כדפרישית לעיל ור"ש סבר הך שחיטה לאו מעלייתא היא ולא הויא מחשבה ובפלוגתא דנימוס ור"א:

דמו מכשיר. אם נפל על הזרעים וכל שכן אם שחטו שחיטה גמורה דמו מכשיר אפילו לגופיה דשחיטתו הויא מחשבתו ואי נחרו ולא שחטו תו לא הוה פליג בה רבי אלעזר דודאי לעלמא הוא דמכשיר דמו ולאו לגופיה דאיהו גופיה לא מקבל טומאה בלא מחשבה:

אלא לאו איסורו חישובו. הוא דאיכא בהדי שחיטה כה"ג איכא בינייהו:

לעלמא. אם נפל על הזרעים אבל לגופיה בעי מחשבה דאיסורו חישובו גרידא לא אמרינן והך שחיטה לא חשיבא לשווייה אוכל:

ואפי' לגופיה לא בעי מחשבה. דהך שחיטה משוייא לה אוכל ובהאי נמי פליגי רבנן כר' אלעזר ורבי שמעון כנימוס:

הואיל ויש בו סימני טהרה. כדאמר באלו טריפות (חולין סא:) משום הכי הוי אוכלא אבל לגבי פטר חמור דלית ליה סימני טהרה אי לאו דחשיב משום הך שחיטה לא מטמו ליה רבנן ור' שמעון אע"ג דחשיב עליה פליג משום דאסור בהנאה לאחר עריפה כדרב':

ומנלן דסימני טהרה מילתא. לאחותי לידי טומאה דקתני עלה בברייתא דלעיל נבלת בהמה טהורה כו':

אפי' להתעסק. דמתכוין לחתוך דבר אחר דלאו לשחיטה איכוין:

אין הכי נמי ומשום נימוס. להודיע כחו דאע"ג דשחטו להתלמד בו דהוי שחיטה חשובה טפי מלהתעסק אפ"ה איהו גופיה לא מטמא ליה נימוס:

איתיביה. אביי לרבא דאמר מודה רבי שמעון לאחר עריפה:

בקופיץ. סכין גדול שכן דרך עריפה:

מאחוריו. ממול ערפו דכתיב וערפתו:

במגירה. שיג"א סכין שיש בה פגימות הרבה:

בהנאת דמיו. אם השכירה לאחרים:

בהנאת גופו. כגון גיזה ועבודה:

מה פדייה מותרת. דלאחר פדיונו דברי הכל שרי בהנאה:

הוא הפסיד ממונו של כהן. שלא פדאו בשה ויתננו לכהן:

לפיכך יופסד ממונו. יכפוהו בית דין לעורפו לאחר שלשים כדמפרש בפירקא ויאסר בהנאה:

הא מיפסד וקאי. דמחיים נמי אסור ומאי מפסדא ליה עריפה:

אלא לאו רבי שמעון. ולאחר עריפה מודה:

דביני וביני. דמחיים נמי אסור בהנאה מצי פריק ליה בשה בר דנקא והשתא מפסיד הכל:

איבעית אימא ר' שמעון. ואפילו הכי בהנאה לא מיתסר ומאי אפסיד ממונו לפחת מיתה מה שמיתה פיחתתו דמחיים הוה שוה מנה ולאחר מיתה אינה שוה אלא דינר להאכילו לכלבו:

להא דרב נחמן. דאמר לעיל מודה ר' שמעון לאחר עריפה:

תיקדש בכוליה. דהא כוליה שרי בהנאה:

שאינו שוה אלא שקל. סלע דהשתא ליכא ביני ביני דההוא שה דיהבינן לכהן תותיה בעי למיהוי שוה שקל:

תפדה תפדה. תרי זמני כתיב ופטר חמור תפדה בשה (שמות י״ג:י״ג):

מיד. אפי' בתוך שלשים:

איתקש לבכור אדם. דכתיב (במדבר י״ח:ט״ו) את בכור האדם ואת בכור הבהמה טמאה תפדה:

מה בכור אדם. פדיונו לאחר שלשים יום ופדויו מבן חדש תפדה וחמשה סלעים בעי למיתב:

אף כאן לאחר שלשים יום וחמשה. סלעים בעי למיתב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף