אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/מט/א
|
אשל אברהם (אשכנזי) פירוש להקדמת ספר הזהר מט א
דלבושין רזא דקנים, שכן חמה איהי נוקבא לגבי שמשא, ולבנה אוף הכי איהי נוקבא לגבי ירח, ובת עין סליקת על כלהו ואיהי כלילא מכלהו כמו שנרמז בתקוים דף ע"ב ב' דאומר כנ"ל. נמצא דאית כאן תלת דאינון לבנה וירח ובת עין, לבנה איהי מסטרא דקנים, ירח מסטרא דנרות, בת עין מסטרא דהבלים פנימיים מסטרא דקדש הקדשים כנ"ל. והאי נקודה בת עין היא י' שבתוך את ה' בתראה משמא קדישא גליפא כנ"ל. ה' בתראה דשמא גליפא אתקריאת "רעיתי" שהיא "בין הבנות" דאתמר בהון רשפיה רשפי אש שלהבת י"ה (שה"ש ח, ו), דכד נפיק לשמאלא דאיהי אשא אתמר ביה "רעיתי" כמו שנרמז בתקונים דף ק"ז ב' ביוסיטא דאומר כנ"ל. ומלכות דאצילות דא אתקריאת "שושנת העמקים" דקיימא בעמיקתא דכלא כמו שנרמז בזהר פ' אמור דף ק"ז א' ע"ש. אבל שושנה אחרא מסטרא דרשימו דחותמא קיימא "בין החוחים" כנ"ל. ולכן אומר כאן: בְּגִין דְּאִית שׁוֹשַׁנָּה וְאִית שׁוֹשַׁנָּה. ולאו אינון שוין כנ"ל.