חתם סופר/שבועות/כט/א

חתם סופר שבועות כט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכלנה כו'. הקשו בתוס' אמאי הוה שבועות שוא דשלא אוכל בכזית משמע. עי' מ"ש הש"ך סימן רל"ח:

ויש עוד לישב קו' התוספות כיון דא"א לאכול כלה עד שיאכל כזית קמא באיסור לא חייל דומיא דתשע ועשר דלעיל אלא שהתוס' לשיטתם אזלי לפי גרסתם דבסמוך דנחתו לחלק בתשע ועשר אלו חל אבל לגי' רש"י והראב"ד לק"מ וק"ל:

תוס' ד"ה באומר כו' המשך כוונת התוס' דר"ת הוה ס"ל דשבועות הבאי אסור מן התורה ואם כן היה קשה לו מ"ט לוקה הרי נאסר בשבועתו על כל פירות שבעולם ואם כן לא יצאתה שבועה לשוא וע"ז הוכרח לומר דא"א לקיים שבועתו בשום פנים. אבל בעלי התוס' השיגו וס"ל דשבועות הבאי מדרבנן היא דאסירא אבל מדאורייתא משרי שרי כדמוכח בתוספות דשרי לאכול הפירות שנשבע עליהם ואם כן לא אהני שבועתו מידי ולוקה שפיר מדאורייתא משום שבועות שוא הארכתי מפני שהת"ח ז"ל לא עמד בכוונת התוס' במחכ"ת:

ודע דדינו של ר"ת צ"ע טובא דס"ל דהאוסר עצמו בכל פירות שבעולם בקונם לא חייל וצ"ע ממסכת נדרים כ"ח ע"א דאמר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם אינן של בית המלך ומסיק דגמר בלבו היום ואמאי הא בלא"ה נמי שרי. ועוד תמיה איך יקבל המוכס הך נדרא מיהו בספרים שלפנינו גרס התם פירות שבעולם ולא כל פירות. ועי' בזה מסכת גיטין ל"ה ע"א תוס' ד"ה ונודרת כו' ע"ש ואם כן לעיל כ"ו ע"ב תוס' ד"ה גמר נדפס בטעות ע"ש ודו"ק:

ד"ה כשהשביע משה כו' מה היה מועלת השבועה כו' י"ל לפמ"ש בעלמא דאע"פ דמודעה רבא לאורייתא מ"מ נחרב א"י משום שבועות ערבות מואב שהיתה בלי אונס כלל וא"נ י"ל משום דבלא"ה אי היו עוברין והיו סובלין ע"ז שום עונש מ"מ כבר כפרו בתורה ונתבטלה הקבלה למפרע אבל השתא מ"מ משבועה לא נפטרו מעולם ואע"פ שחטאו ישראל הם:

ד"ה קיימו כו' מצות המלך כו' התם הקו' הוא אמאי דתנן התם כעולי מצרים ומקשה דילמא קינא דשומשמי חזי וא"כ התם פיו ולבו שוין והרי לא אמר ראיתי בני אדם כעולי מצרים אלא ראיתי כעולי מצרים ודעתו אקיני דשמושמי ובעי לאוכחי דאכוונתו אזלינן את אשר יבחר הוה מצי לשנויי כמו דמשני הכא תרי מצות עדיין קשה הי מינייהו וע"כ הם יבחרו אם כן ה"נ יאמר לשומשמי כוונתו לכן קאמר מצות המלך דמשמע טפי לשון מצות כמ"ש שם הרא"ש מדכתיב מדוע אתה עובר את המצות המלך ע"ש ודו"ק:

גמ' כי היכי דלא הוה הפרה לשבועתיה. ואין להקשות אם כן על דעתי למה לי. דאל"ה היתה כונתם על דעת המקום ע"ז שנקראת כן:

וצ"ע טובא מאי קאמר דלא ליהוי הפרה מי יפר להם הלא כל הנדרים אדם מתיר חוץ מנדרי עצמו וכיון שכל ישראל נשבעו וכשהותר אחד הותרו כולם מבואר בנדרים כ"ו ע"א וע"ב ואם כן מי יכול להתיר וצ"ע רב. ואולי חשש משה רבינו ע"ה שאם לא יקיימו התורה יתיר להם הקב"ה בעצמו כדי שלא יקבלו שכר כמו שעשה לב"נ בז' מצות רפ"ק דע"ז עמד ויתר גוים והשתא שאמר בשליחותו של הקב"ה ע"ד המקום הוה ליה בעל שהקים אינו יכול להפר אא"כ נשאל תחלה על ההקם ומי יתירנו לו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף