חתם סופר/שבועות/י/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:05, 23 באפריל 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png שבועות TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תוס' ד"ה קס"ד כל חד מחברי' גמר כו'. לולי דברי תוס' יש לומר כך דבל"ז לא היה קשה עצרת ויו"כ מא"ל דהנה בתחלה כתיב ר"ח ואחר כך פסח דכתיב ביה ושעיר ואחר כך עצרת כתי' שעיר ואחר כך ר"ה ושעיר ואחר כך יו"כ שעיר ואחר כך סוכות ושעיר והשתא ילפינן פסח מר"ח לטהור שאכל הטמא וסוכות מיו"כ לאין בה ויש בה ואשתייר עצרת ע"כ לאין בה ואין בה וילפינן ר"ה מיניה והדר ילפינן כולהו מהדדי בבנין אב וליכא למיפרך מידי כיון דבכל אחד איכא רגל דפסח ידעינן לטהור שאכל הטמא וכן ידעינן סוכות לאין בה ויש בה וכן עצרת ור"ה לאין בה ואין בה וליכא למיפרך מרגל ארגל ולק"מ רק דהוה למד מלמד ומסיק דכולהו מקמא גמרינן והשתא קשה עצרת ויו"כ מאי איכא למימר:

א"נ יש לומר דרב חמא נמי ס"ל הקושיא דמועדיכם וכן משמע במנחות ס"פ ר' ישמעאל דכ"ע ס"ל הך הקישא דקרבנות רגלים דוחין שבת ע"ש. אלא דהיה קשה לו ר"ח לא אקרי מועד ולא הוה ס"ל כשינויי' דאביי דר"ח נמי אקרי מועד. לכן הוה משני מושעיר והשתא ילפינן כולהו רגלים מחיצון דיו"כ ויו"כ מינייהו בהקישא דמועדיכם והדר ילפינן פסח בר"ח מושעיר וכולהו י"ט מיניה בהקישא דמועדיכם וגם ר"ח מפסח ולק"מ עצרת ויו"כ מא"ל דהרי מהקישא דמועדיכם נפקא לכן מקשה רק דהוה למד מלמד וכיון כולהו מקמא גמר א"כ ע"כ לית ליה מועדיכם מקשה עצרת ויו"כ מא"ל ודו"ק:

גמ' אמר ר' יוחנן ומודה ר"מ בשעיר הנעשה בפנים כו'. נלע"ד דקמ"ל דלא נימא דר"מ ע"כ לית ליה דרשא דאחת בשנה דאל"ה קשה חיצון נמי איך איתקש לרגלים לכפר כפרתן והן מכפרין כפרתו הא גבי דידיה נמי כאלו כתיב אחת מדאיתקש לפנימי קמ"ל דודאי דרש אחת גבי פנימי, וגבי חיצון היינו טעמא דעדיף ליה הקישא דמועדיכם מהקישא דמלבד חטאת הכיפורים וכמ"ש תוס' לעיל סוף ד"ה כדאמר רב חמא ע"ש ועי' מ"ש לקמן בסמוך אי"ה וק"ל:

בשלמא דר"ח לא מכפרי אדרגלים כו'. יש לישב לשון בשלמא דקאמר הנה הת"ח כ' לעיל ט' ע"ב לישב קו' תוס' ד"ה וניכפר ציץ כו' כ' ז"ל דליכא למידרש עון א' ולא ב' אלא פעם אחד או בר"ח או בציץ אבל ב' פעמים ליכא למידרש דכיון דאיצטרך למכתב בחד מינייהו עון ע"כ באידך נמי נכתוב בהאי לישנא משום גז"ש עון עון. אלא מסברא דרשינן עון דכתיב גבי ר"ח דלגבי ציץ לא איצטרך דהרי כבר כתיב אותה ע"ש. והנה המהרש"א כ' לעיל בתוס' ד"ה רב אשי וכו' דר"מ דריש נמי אותה נושא עון ולא אחר אך ס"ל דקאי אציץ ולא ארגלים משום הקישא דמועדיכם ע"ש והא"ש דקאמר בשלמא דודאי אי הוה קשיא מר"ח דיכפר ארגלים ועון דר"ח לא הוה דרשינן אלא הוה דרשינן עון דגבי ציץ א"כ היה קשה דנכפר ר"ח אדרגלים אזי לא היה קשה נכפר רגלים אדר"ח דאיכא למימר אותה נושא עון ולא אחר ואין לומר דילמא אציץ קאי מיעוטא ולא ארגלים דאיכא הקישא ז"א דהא גבי ציץ כבר תי' עון אם כן אייתר אותה ע"כ למעט רגלים. אבל באמת מר"ח לק"מ דעון דכתיב גבי ר"ח דרשינן דמשו"ה אינו מכפר נמי אציץ א"כ קשה בהפך נכפר רגלים אדר"ח וא"ל אותה כתי' ז"א דלמעוטי אציץ היא דממעט אבל לא לאפוקי מהקישא דרגלים. ומשני אפ"ה אותה כתיב וצ"ל דס"ל כדרב אשי דציץ אימעט מקדשים ולא עדה עדה ולא קדשים ודו"ק:

בשלמא דרגלים לא מכפרי אדיום כיפורים כו' והא כי כתב אחת בשעיר הנעשה בפנים כתי'. וצ"ע דהא ע"כ גם המקשן ידע הקישא דמלבד חטאת הכיפורים שהרי לכך נקט בקושי' אחת בשנה. גם לתרץ קו' תוס' ד"ה אלא כו'. והנראה בשלמא אחת בשנה ידע אף ע"ג דלא כתיב בחיצון גופיה מ"מ איתקש לפנימי עדיף הך הקישא מהקישא דמועדיכם משום דסברא הוא דלא יכפרו רגלים אדיום כיפורים שהרי כפרתו מרובה נהי דאין משיבין על ההיקש מ"מ מהני הפירכא לברורי הקישא ולדחות הקישא דמועדיכם מקמי הקישא דמלבד חטאת הכיפורים אבל דיוה"כ ניכפרו אדרגלים קשה שפיר דמנ"ל למדחי הקישא דמועדיכם מקמי הקישא דמלבד חטאת הכיפורים כיון דלא כתי' אחת בגופיה וא"ל ה"נ סברא הוא שלא יכפר חיצון אדרגלים דתדירי ג' פעמים בשנה ומהן ח' ימים זה אחר זה ז"א עיין לקמן י"א ע"ב תוס' ד"ה ר' שמעון כו' דחיצון כולהו מקרי ולא שייך תדיר ואפ"ה משני הש"ס הקישא דמלבד חטאת הכיפורים. ואפ"ה משום כיון דע"כ הקישא דמועדיכם היקש למחצה היא שהרי רגלים לא מיכפרי אדיו"כ אם כן ממילא עדיף שיהיה הקישא דמלבד חטאת הכיפורים היקש גמור ודו"ק:

ומאי דקאמר הש"ס בשלמא דרגלים לא מכפרי אדיו"כ כו' יש לישב כך דודאי אי הוה רגלים מכפרין אדיו"כ לא הוה קשה דיו"כ יכפר אדרגלים היינו אין בה ואין בה ז"א דמנ"ל דרגלים מכפרים כלל אאין בה ואין בה אלא משום דאם כן אמאי ליכפרו אבל אי הוה מכפרי אאין בה ויש בה אם כן תו ליכא הוכחה דמכפרי אאין בה ואין בה ולא הוה קשה לכפר חיצון אדרגלים הקצרתי ודוק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף