חתם סופר/נדרים/מז/ב

חתם סופר נדרים מז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דחילופין כגידולין. בדין חלופי איסורי הנאה יש ג' שיטות. רוב הפוסקים ס"ל מן התורה אסור להחליף וכ"כ התוס' ורשב"א בשמעתין מדאצטריך או מכור לנכרי. ופי' בתשו' חו"י (סי' מו) דלא נימא לא אסר רחמנא אלא שלא ליהנות מגוף האיסור אבל למוכרו שפיר דמי לכן הוכיחו הפוסקים מאו מכור לנכרי דגם מכירה אסור מן התורה ובפלפול הארכתי דלפ"ז לר' יהודה דמפיק איסור הנאה מלכלב תשליכון אותו אין ראיה לאסור מכירה מן התורה ועיין פלוגתת ר' יהודה בב"ב (עט ע"א). ובקונטריסי הארכתי בזה. והר"ן בשמעתין מוכיח כן דא"כ מצינו דמים לחמץ בפסח. נראה פירושו דאי אפי' אסור למכור לכתחלה מדרבנן מ"מ לא היו מפקיעים הקדש ותרומה והיה דמים לו אע"כ מן התורה אסור למכור. ואמנם עבר ומכר חליפיו מותרים מן התורה אפילו למחליף דה"ל ע"ז ושביעית ב' כתובים ואין לחלק מן התורה בין מחליף עצמו לאחר ולעולם דמיו מן התורה מותרים. וחו"י הנ"ל הקשה על זה קושיא עצומה דאיך נימא מדאצטריך או מכור ש"מ כל לא תאכל שבתורה איסור מכירה בכלל איך אפשר להעמיס בלא תאכל איסור מכירה ע"כ לומר דבר המביא לידי אכילה היינו מכירה שמקבל מעות או אפילו מתנה דמחזיק לו טובה וכדומה וא"כ איך אפשר לומר שחליפיו שהוא בעצמו הדבר המביא לידי אכיל' אינו בכלל לא תאכל וגוף המכירה הוא בכלל הוא דבר שאין הדעת סובל:

שיטה ב' הוא שיטת רש"י לפמ"ש בשמו דס"ל אפילו למחליף אסור מן התורה ועיין ר"ן פ"ב דקידושין ופ"ק דחולין ומייתי רש"י ראיה דאל"כ מצינו דמים לחמץ בפסח. ורמב"ן דחה דמ"מ לא מצינו דמים משום דלא הוי דמיהן והדמים שמקבל איננו דמי חמץ וערלה שהרי איסורי הנאה אין להם דמים ולא שום שווי כלל. ומש"ה אין הגזלן צריך לשלם לו. מבואר מזה מדלא דחי בפשיטות דלמא לעולם למחליף מותר מן התורה ומ"מ לא מצינו דמים מפני שלכתחלה אסור להחליף מן התורה וכמו שהקשו תוס' פ"ק דחולין על רש"י ש"מ ס"ל לרמב"ן שיטה ג' שאפילו לכתחלה מותר להחליף כל איסורי הנאה ומ"ש או מכור לנכרי לא תידוק מיניה הא שארי איסורים שבתורה אסורים למכור. אלא לא שייך בהו מכירה מפני שאינם דמיהם שאינם שוים כלום שאסורים בהנאה אבל מותר למוכרם רק המעות שמקבל הוא גזל או מתנה בידו. וכ"כ להדיא חי' רשב"א פ"ק דחולין דמן התורה מותר להחליף איסורי הנאה וסותר עצמו למ"ש בשמעתין:

ונ"ל כוונת רש"י במ"ש א"כ מצינו דמים לחמץ בפסח שכ"כ ע"ד ממ"נ אי מותר למכור מן התורה א"כ מצינו דמים לחמץ בפסח ואי אסור מאו מכור א"כ ע"כ גם למחליף אסורים הדמים מלא תאכל המביא לידי אכילה כק' חו"י הנ"ל ועל זה דחי רמב"ן לעולם מותר למכור אפילו לכתחלה ודיוקא דאו מכור לנכרי לומר הא בשארי איסורים נהי דמותר להחליפן אבל לא שייך בהו דין מכירה דהמעות גזל בידו ומש"ה נמי אין דמים לחמץ בפסח שהרי אין החליפים דמיהם של חמץ אלא גזל א"כ מי שהזיקו חמצו לא הפסידו מידי דמה שהיה יכול לגזול ע"י החמץ אין זה מחויב לשלם לו:

המקדש בערלה וכו' מכרן וכו'. הא דנקט המקדש לשון לכתחלה ומכרן וקידש לשון דיעבד עיין תוס' קידושין שם. ולפע"ד רבותא קמ"ל אפילו המקדש בערלה והוא והיא יודעים שהוא ערלה ושיערה בנפשה שיש בשויה אפרה שוה פרוטה אינה מקודשת אע"ג דנחית אדעתא דאפרה ומטעם שכתבו תוס' בע"ז ר"פ השוכר דלא הויא דומיא דשדה עפרון פי' דשדה עפרון שוה לכל נפש עובר לסוחר כמו שהוא וכן המקדש בתרומה טמאה שאינו עומד אלא לשרפה מ"מ הוה עובר לסוחר למכור לאחר בדמי אפר. משא"כ ערלה אסורה למכור לאחר עד שתשרפנו תחלה ותיעשה ממנו אפר ולא הוה עובר לסוחר כשדה עפרון. כנ"ל כוונת התוס' שם ומש"ה תנן המקדש בערלה אפילו בידיעת שניהם אינה מקודשת מכ"ש קידשה ולא ידעה שהיא ערלה ולא נחתה אדעתא דאפר דודאי אינה מקודשת כמ"ש תוס' בקידושין ובע"ז. ובסיפא רבותא קמ"ל אפילו מכר בלי ידיעת הלוקח שהיא ערלה ולא נחית הלוקח אדעתא דאפרה וה"א אינו דמיהן והמקדש בדמיהן ה"ל מקדש בגזל קמ"ל אפ"ה מקודשת כמ"ש הר"ן בשם הירושלמי ע"ש:

והנה הרמב"ם פסק איבעיא זו לקולא בכל חליפי איסורי הנאה. ואמנם בהלכות נדרים בקונם פסק להחמיר. ולכאורה נ"ל בכל איסורי הנאה אינו דמיהם מותרים החליפים למחליף מן התורה והאיבעיא הוא רק מדרבנן ולקולא ומעלינן דרגא דבקונם פרטי דהוה דמיהן שהרי מותר בהנאה לכל העולם ובזה אסור מן התורה וספיקא לחומרא וכבר נדפס זה משמי בתשובה הנ"ל ביתר ביאור ונמצא כן בשער המלך. ועוד נ"ל דהרמב"ם כתב בהלכות מאכלות אסורות דכל הנאה הוה רק כמו חצי שיעור פי' באיכות כמו חצי שיעור בכמות היינו חצי זית ה"נ הנאה הוה חצי שיעור באיכות ואפילו בכלאים דלא כתיב ביה אכילה מ"מ שיעורא בכמות בעי בכזית וה"ה באיכות. וא"כ מכירה עצמה אינה אלא חצי שיעור מ"ה אם עבר ומכר קילי החליפין משא"כ בקונם שאין בו שיעור לא בכמות ולא באיכות ואפילו ויתור אסור א"כ חמיר ואסורים חליפים מן התורה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף