חתם סופר/נדרים/ל/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:00, 22 באפריל 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
שלמי נדרים
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ל TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הנותן ב' פרוטות וכו'. לשיטת הרשב"א דבמוכר שדהו עד שאעלה לירושלים וחזר וקנאה חוזרת ממילא ללוקח ראשון א"כ מ"ט צריך ב' פרוטות בחד פרוטה סגי ולעולם הקידושין הראשונים חוזרים ונעורים. וי"ל בשלמא בקרקע אע"ג דכסף מחיר הקרקע שנתן בראשונה כבר עבר ואיננו ולא עוד אלא שחזר וקנאו ממנו והחזיר לו דמי מחירו שקיבל ממנו. מ"מ חזרה שדה ללוקח ראשון ע"י התנאי הראשון ויהיה לו במתנה בלי מחיר כסף שהרי יכול ליתן את שלו במתנה והכי התנה מעיקרא עד שיעלה לירושלים יהיה קרקע זו ברשותו או במכירה או במתנה. אבל אשה אינה נקנית אלא בפרוטה ואפילו נותן לה אלף כסף לקידושין הראשונים כולם לטבועין ניתנו וכשמגרשה במה תתקדש מחדש ע"כ צריך ליתן מתחלה ב' פרוטות ופשוט:

לא כאלו שהולכים מעכו ליפו. בפי' רש"י ור"ן ורא"ש כתבו שהם הולכים ושבים ביומם. ובפי' המשנה להרמב"ם ובחי' ריטב"א ונמק"י הטעם שהם אינם מתרחקים ואינם פורשים לאמצע הים אלא הולכים בשפת הים סמוך ליבשה. ונ"ל דאיכא ביניהם איבעיא דירושלמי באלו ההולכים לטייל ופורשים לאמצעות הים ובריטב"א כתב שהולכים לצוד דגים. ואמנם שבים ביומם וא"כ תליא בשני טעמים הנ"ל. והיינו לפי דאיתא בהירושלמי דסיפא לא כאלו שהולכים מעכו וכו' קאי בין ארישא ובין אסיפא וא"כ מספקא ליה להירושלמי אי לטייל דומה מעכו ליפו לפי ששב ביומו ומקלינן ביה ברישא או דילמא כיון שפריש באמצע הים חמור מיניה. וכל זה שייך להירושלמי אבל בש"ס דילן דפליגי לישני וקיי"ל כלישנא בתרא להחמיר לא נפקא לן מהך איבעיא אלא אי אמרינן סברא בהיפוך דמעכו ליפו אע"ג דאית ביה תרי קולי דשב ביומו וגם אינו מפליג לאמצע הים ואפ"ה הוה בכלל יורדי הים. ומ"מ איכא סברא דלטייל קיל מיניה. וכ"כ הריטב"א דהאיבעיא היא אי קיי"ל כלישנא בתרא ולהחמיר. אבל באמת הירושלמי ס"ל דקאי בין ארישא ובין אסיפא א"כ ע"כ מתפרש האיבעיא כנ"ל. ויש לעיין ללישנא בתרא דהנודר מיושבי יבשה אסור בכל אנשי העולם א"כ מ"ט פרט יושבי יבשה וצ"ל למעוטי דגים שבים. ולפ"ז יושבי יבשה לאו דוקא בני אדם אלא כל בעלי חיים נקראו יושבי יבשה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף