חתם סופר/בבא בתרא/ז/ב

חתם סופר בבא בתרא ז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא דרך זע"ז מ"ש תוס' ד"ה אין להם דרך וכו' לא דמי להכא כולם מוכרי' וכו' וכ"כ כל הראשוני' וגם מהר"ם לובלין ז"ל תלה לי' כיפי והסבירו בסברא. אודה ולא אבוש כי אין מקום בראשי להניח בו סברא זו ולא ידעת מה אידון מ"ט לא נימא לבעל השדה החיצון בעין יפה מכרתי חלקך שבפנימי לבעל הפנימי והנחת לו דרך בהחיצון כאלו מכרתי לאיש אחר לולי שאומר כיון דמ"ד אחין שחלקו לקוחו' הן ס"ל אין ברירה ואין שום מקום מבורר שנוכל לומר זה מקום דריסת רגלו של זה וקודם חלוקה כשהי' דורסי' ברגל מחיצון לפנימו הי' כל דריסה ודריסה פלגא לזה ופלגא לזה. וע"כ השתא שחלקו ופנימי מכר חלקו שבחיצון בעין יפה והניח לו חצי דריסתו שהי' לו בהחיצון אי נמי נימא גם החיצון מכר חלקו בפנימו להפנימו בעין יפה עם חצי דריסתו שבחיצון מ"מ אין יכול לעבוד דכל פסיעה ופסיעה חציו אינו שלו ולא יכול לעבור דרך שם בשום אופן ועיין היטב לשון פי' הר"ן בנדרי' ר"פ השותפי' תבין דברינו על בורין:

ומדלא אפקי' ש"מ דיזפי' זייפי' עיין רא"ש ס"ל כהרי"א ן' מיגא"ש וצ"ע ממ"ש בתשו' הרא"ש ופסקו בש"ע ח"מ סי' ס"א סעי"ט וצריך לחלק בין שטר לשובר. אמנם למ"ש ש"ך סי' ק"ח דהרי"א ן' מיגא"ש לא מיירי אלא בתוך זמנו אבל אחר זמנו מודה לרשב"א דלא אתרע במה שלא הראה שובר בחייו אי לא שהעמידו בחייו בדין א"כ לק"מ מהך דסי' ס"א הקצרתי וק"ל:

פותחת תוס' מפורשי מסגרת (שלאס) כלי מפתח ע"כ ס"ל דלא מעלי אמנם רש"י מפורש פותחת של עץ שהמפתח מחובר בו תמיד ויכול לפותחו ומעלי' הוא ולית לי' פותחת שסגור בלי מפתח מחובר בו. ובמ"ש תוס' ק' קצת דלא הוי כשאר שינוי עיין כה"ג ב"מ כ"ה ע"א הא בכיבא הא בכיתנא. ועיין שיטה מקובצת שם:

לפי שבח ממון הן גובי' ערא"ש דממון היינו המיטלטול ואי איכא חשש שריפו' ישלמו גם מהבתים וכל מה שגוזרי' המלכות על הנפשו' כל כוונתם לממון ע"ש ובזה נלע"ד אי גזר גירושין ר"ל צריך לשלם מהקרקעו' יותר מממון המטלטל והדבר מובן:

ואלעזר בני קבע בי' מסמורת פי' שיקבעו למנהג קבוע ברצון בני המדינה ועי"ז יהי' הדין ברור יותר כדקיי"ל בב"ק ק"ט בשיירא שלא ישנו ממנהג החמרים אפי' שלא מן הדין מכ"ש הכא שהי' נראה לר' יוחנן הדין כן מסברא וכדי שאם יבוא למעשה לא יהי' צריך לסמוך על סברתו למעשה ע"כ אמר שיקבע בה מסמורות עפ"י המנהג ג"כ ועיין לקמן ק"ל ע"ב א"ל ר' אסי לר' יוחנן וכו' וק"ל:

מ"ט לא תימא להו מהא אני חומה וכו' נראה משום דאקרא דר"ל יש לפקפק נהי דת"ח משומרי' ע"י חול מ"מ לא יהא אלא יחיד שהשגיב עצמו וביתו בחומה נשגבה וכי מפני זה יפריש עצמו מן הציבור לבנות חומה עמהם עיין תשו' צמח צדק סי' י"ח וצ"ל ת"ח שאני שהוא כמגדל וצופה עליו ומזהיר לעם שיהי' נזהרים וכמ"ש יחזקאל צופה נתתיך והעמי הארץ שאינם נזהרים ונענשי' יחושו לעצמן ע"כ הוצרך לאתויי מקרא ושדי כמגדלות שנמשל ת"ח למגדול אבל אי הי' רק נמשל לחול וחומה לא הי' נפטרי'. והרמז מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו ר"ת מי"ם חו"ל. ונראה ריש לקיש הוה ס"ל בקרא דמחול ירבון נמי סגי דכתי' בסיפא אם תקטול אלוה רשע ואנשי דמים יסורו ממנו פי' אם יתבטלו עמי הארץ היינו אם תקטול רשע ואז אנשי דמים ידי עשיו יסורו ממנו כי אין פורענו' באה לעולם אלא בשביל ע"ה כעובדא דדמי כלילא לקמן. מיהו ר' יוחנן לטעמי' שלהי כתובות דלא ניחא לי' למקרא רשעי' ולומר עליהם אם תקטול אלוה רשע דאמר התם מצאתי להם תקנה עיי"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף