חתם סופר/שבת/קמד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:15, 22 באפריל 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קמד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ש"מ רבנן היא ש"מ. הך סוגי' אזלא לר"פ דתרדון דר"ח משום שאין עושין מהם מקוה לכתחלה ודשמעתין לאו משום אחשבי' ומותר לסחוט בפוגעין ופרישין אפי' סחיטה להוציא משקין ואתי' אפי' כרבנן דר"י אך להס"ד דמשום חשיבותא וסוחטין דפרישין אינו להוציא משקין אלא לרכך אבל להוציא משקין ה"נ דאסור א"כ אין כאן ראי' דרבנן מודים לר"י בשארי פירות וא"כ מוכח מכל הסוגיא דהלכה כר"פ וכן מוכח לעיל נ' ע"ב מהו לפצוע זיתים וע"ש תוס' לפצוע זתים פירש"י לקמן קמ"ה ע"א בילצי"ר בלע"ז וכן פירוש תוס' סוחטין יין ד"ה ה"נ וכו' והשתא אי ס"ד הלכה כר"נ דסוחטין בפרישין היינו בלצי"ר וכה"נ אין סוחטין ברימונים וכ"ש בזתים א"כ מאי קמיבעי לי' מה לפצוע זתים משום טירחא דמשוי אוכלא תיפוק לי' משום שמא יסחוט אע"כ הלכה כר"פ. הארכתי בזה מפני קושי' הב"ח סי' ש"ך מנ"ל דהלכה כר"פ הא אין הלכה כתלמיד במקום הרב ולהנ"ל לק"מ. ולפ"ז לדינא מותר להוציא משקין משארי פירות אפילו איכא אתרא דסוחטין אותן מ"מ בשארי מקומות מותר אע"ג דאי הוה לן כ"כ תפוחין כמוהם היינו ג"כ סוחטין מ"מ הא קיי"ל כרבנן דר"א ודוקא באותן המדינות אבל בשארי המדינות מותר לסחוט להוציא משקין ולא אמרינן אחשבי' ועיין היטב מ"ש מהרש"א לעיל צ"ב ע"ב בהתוס' ד"ה ואת"ל וכו' ע"ש. וכל זה בשארי פירות אבל תותים ורמונים אע"ג דלא קיי"ל כבית מנשי' בר מנחם מ"מ אסור אפי' המשקה היוצא מהן מאליהן אם הכניסן למשקין כמבואר בברייתא לעיל בהדיא אבל לא מטעם דבי מנשי' בר מנחם כר"נ דליתא. ונפקא מיניה דאי הוה טעמא דרמונים משום דבית מנשי' א"כ אם יארע כן בשארי פירות כגון תפוחין בארץ אשכנז יאסר לכל העולם להוציא מהן משקין ולא קיי"ל הכי אלא כר"פ וכנ"ל. אך רשב"א כ' דר"פ לא פליג אלא במקוה אבל לענין שבת מודה סברא דאחשבי' ודוקא כי איכא נמי עכ"פ דבי מנשי' בר מנחם מועיל אחשבי' אבל אחשבי' לחוד או מנשי' בר מנחם לחוד לא מהני וא"כ אי איכא שום מדינתא שסוחטין פרישין ועוזרדין אסור גם לנו משום דאחשבי' ועיין מג"א וט"ז סי' ש"ך:

אמר אביי ר' יעקב היא וכו' מ"ש תוס' דדלמא במוחל דעקל בית הבד מיירי צ"ע ותיהוי נמי בהך מוחל שיש בו צחצוחי שמן וזה יועיל להכשיר הזרעים בטפי שמן אבל לשנות מראית המקוה איננו מאיזה טפי שמן שבו אלא מהמוחל עצמו והיינו כר' יעקב דאפי' מוחל דאיצצתא חשיב מוחל ולא כר"ש וק"ל:

מדברי רבינו נלמוד וכו'. כאן כ' תוס' בשם ר"ת דכמו דש חשיבא ולעיל ע"ג ע"ב כ' משום ממחק ע"ש היטב וכבר כתבתי לעיל ביישוב הדבר דודאי לר"ת אע"ג דאין דישה אלא בגידולי קרקע מ"מ מדרבנן מיהת אסור וכמ"ש תוס' שם בסוף הדיבור. אך ברייתא דהחולב חייב משום מפרק ע"כ משום ממחק דאורייתא ולא משום דש דרבנן. וס"ל נמי לר"ת דממחק דד ה"ל מלאכה שאינה צריכא לגופי' והך ברייתא דמחייב משום מפרק ס"ל מלאכה שאצ"ל חייב ולפי מאי דקיי"ל מלאכה שאצ"ל פטור לא מיתסר חולב מדאורייתא אלא מתרי איסורי דרבנן חדא דש שלא בגידולי קרקע ואידך ממחק שהוא מלאכה שאצ"ל. ור"ת לטעמי' בביצה ט' ע"ב תוס' ד"ה אר"י מוחלפת השיטה ס"ל מחליפין השוחט ולב"ה יחפור בדקר וכ' שם תוס' ח' ע"א ד"ה ואינו דמשום שמחת יו"ט שרינן חד איסור דרבנן אבל תרי איסורין לא שרינן וע"ש מהרש"א. והשתא קאמר בשמעתין דלחלוב לקדרה ליכא משום דישה רק משום ממחק דרבנן ומותר משום שמחת יו"ט משא"כ בקערה איכא נמי משום דישה דה"ל תרי איסורי דרבנן ומיושב נמי הא דאמר ר"ח מדברי רבנו נלמוד ושמואל עצמו לא אמר מילתי' בחולב עז משום דשמואל ס"ל מלאכה שאצ"ל חייב ואסור מן התורה משום ממחק ומה לי קדרה ומה לי קערה וכקושי' תוס' לעיל שם:

מ"ש תוס' כנוטל אוכל מתוך הפסולת ר"ל כי כן דרך דישה אבל אי הוה ס"ל להתוס' דמשום בורר הוא א"כ אפי' יהי' הבהמה כאוכל יאסר דהתוס' ס"ל לעיל ע"ד ע"א ד"ה היו לפניו וכו' דבשני מיני אוכלין שייך בורר ע"ש ואמנם רמב"ן במלחמות ס"ל בשמעתין טעמא משום בורר ועיין בפנים. ועיין רי"ף בשם ר"ח דפשיטא לי' דיונק חלב ה"ל אוכל ואפ"ה אסור. ורי"ף דחה התם הוה משקה. פי' ר"ח ס"ל מש"ס דכריתות י"ג ע"א דיונק ה"ל אוכל ורבנן ס"ל התם בקטן שזה כל פרנסתו ומאכלו משא"כ בגדול וכן משמע לשון תוס' קמ"ד ע"א ד"ה לא לרצון עיין:

בטיפה המלוכלכת. צ"ע קצת א"כ חולב ביו"ט לקדירה נמי כ"פ איכא טיפה מלוכלכת בפי הדד וה"ל משקה וצריך לאותה טיפה לצחצח הדד שתהי' נוחה ליחלב כמו שפירש"י בשמעתין ואע"ג דהוה פחות מכשיעור מ"מ לכתחלה אסור:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף