שיחה:פרשת קדושים

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:10, 20 באפריל 2021 מאת הארות חיים (שיחה | תרומות) (באדיבות הרב בעל הארות חיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חיבור פרשיות אחרי מות וקדושים[עריכה]

מעניין הדבר שמתוך כל הפרשיות המחוברות (בשנים פשוטות שאינן מעוברות), רק בפרשיות אחרי מות -קדושים ההפסקות 'שני' 'שלישי' וכו' מסודרות כך שמדלגים את ה'שני' ועושים ה'שלישי' ל'שני', מדלגים 'רביעי' ועושים 'חמישי' ל'שלישי' וכן הלאה, והיינו א' כן וא' לא. ואילו בכל שאר הפרשיות המחוברות תמיד ישנו מקום שישנן ב' הפסקות רצופות כשאר השנים, ומתבטל הסדר של א' כן וא' לא. ולכאו' הלא מכיון שכל ההפסקות שייכות ונכונות כשהפרשיות נפרדות, א"כ מדוע שלא יהיה קבוע כאשר הפרשיות מחוברות לסדר הפסקה אחת כן ואחת לא. וניסו לומר לי שבמחוברים העדיפו את ההפסקות המשמעותיות יותר. אך נראה לי שהדבר אינו עומד במבחן המציאות, ולדוגמא, בפרשת אחרי מות נגמר הנושא של סדר עבודת יוה"כ ב'רביעי' (בשנה מעוברת כשהפרשיות נפרדות), וא"כ מדוע לא דחו את ה'שני' במחוברין מ'שלישי' ל'רביעי', וכעת אין כלל הפסקה ב'רביעי'.

שוב אמר לי מורינו הגרי"ב שרייבר שליט"א שמקובל בשם הגר"א שאין משמעות לחלוקה של 'שני' ו'שלישי', ומלמד דרדקי הוא זה שחילקם, ובאמת פעמים רבות אין טעם לחלוקה באמצע עניין, ולכן גם בפרשיות מחוברות אין לזה משמעות. שוב ראיתי בביאור הלכה (סי' קלה ד"ה קריאת הפרשה) שהביא מהמג"א שאף אם יצטרך הקורא לחבר את ב' הפרשיות ע"י שני או שלישי, ולא ברביעי כנהוג - אין זה מעכב. הארות חיים (שיחה) 16:10, 20 באפריל 2021 (IDT)