חתם סופר/גיטין/ג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:08, 19 באפריל 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
תפארת יעקב
חידושי הרי"מ
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אי ר"מ חתימה בעי וכו' הקש' תוס' לר"מ אי לא אמר בפ"נ ובפ"נ הולד ממזר. לכאורה אפשר לומר לקמן ט"ז ע"ב פליגי ר' יהודה ורבנן ולר' יהודה אחר שלמדו לשמה יחזור הדבר לקלקולו לא חייש ולאחלופי חייש ע"ש נמצא לאחר שלמדו מהני ידענו כמו לרבא ובעי בפ"נ משום איחלופי. ומשנה דקתני שנים אומרים בפנינו נחתם ולא ידענו אתי' כרבנן דחיישי שמא יחזור הדבר לקלקולו וחיישינן משום לשמה ולא מהני ידענו אבל ר' יהודה ס"ל כנ"ל א"כ י"ל ר"מ נמי כר' יהודה ס"ל ובעי בפ"נ ונחתם. ומ"מ ש"ס פריך מאן האי תנא דמשנתינו דגם אחר שלמדו לא מהני ידענו ובעי חתימה לשמה וגם כתיבה ולק"מ קו' תוס'. אלא צריך להבין הא רבי אשי בעי לאוקמי משנתינו כר' יהודה והא ר' יהודה לאחר שלמדו לא חייש ליחזור לקלקולו ואיך מתוקמא כוותי' מתני' דאינו יכול לומר ומוקמי' בחרש וכדלקמן. ודוחק לומר בהא ס"ל כר' יהודה דבעי כתיבה וחתימה לשמה ובהא לא ס"ל כר' יהודה בלאחר שלמדו זהו דוחק אלא י"ל רב אשי לא ס"ל כי הך אוקימתא דלקמן ט"ז ע"ב הנ"ל אלא אפי' ללישנא בתרא שם ס"ל לרבה כלישנא קמא כמ"ש תוס' שם בד"ה ורבה וכו' ה"ה דהוה מצי לשנויי ע"ש. וא"כ תיקשי לרב אשי אליבא דרבה הא דאמר ר"מ אי לא אמר בפ"נ ובפ"נ הולד ממזר ויפה הקשו תוס'. ורמב"ן תי' דבפני נכתב דר"מ משום סירכי' דרבנן נקיט ע"ש:

דתנן אין כותבין במחובר וכו'. יל"ד טפי ה"ל לאתוי' מתני' כ"ב ע"ב הכל כשרים לכתוב הגט ומבואר שם כ"ג ע"א מאן דמוקי מתני' דמחובר כר"מ מוקי נמי הך כר"מ והכל כשרים אפי' לכתחילה וקיל ממחובר. ועלה קאמר ר"נ מצאו באשפה וכו' וה"ל להש"ס לאתי' הך משנה וצ"ע:

אי ר"א כתיבה בעי חתימה לא בעי. סברת ר"א מבוארת מפרש הפסוק כפשוטו כתיבה ממש אבל סברת ר"מ תמוה מאד מה ראה על זה להוציא קרא ממשמעותי' ככל התורה וכתב כתיבה ממש ובשטרות כתיב וכתב בספר וחתם. ונלע"ד דה"ל למיכתב וכתב לה כריתות בספר שיכתוב דברים הכורתים יכתוב בספר כמו וכתב הכהן האלות בספר אע"כ קרא מיירי שכבר נכתב ספר הכריתות ואמר וכתב היינו וחתם לה ספר כריתות שכבר נכתב עליו הכריתות ע"י מאן דהוא יחתום הבעל עליו. ור"א ס"ל דלא המו"ל בספר כרבנן דר' יוסי לקמן כ"א ע"ב א"נ כמ"ש תוס' במנחות ל"ג ע"א ד"ה כתיבה וכו'. מ"מ לר"מ נראה לפי הנ"ל חתם בחתם יד הבעל ה"ל כשני עדים ולזה נתכוין רש"י במתני' ג' גטין פסולים דר"מ היא וכתב בכתב ידו היינו כחתם ידו. וללישנא בתרא דלאו ר"מ היא ה"ל כתב ידו ממש בלי חתימתו. והתם פירש"י דמשו"ה כתב בכ"י פסול מדרבנן גזירה משום כתב סופר היינו כתב ידו בחתם סופר מיחלף אבל כ"י בלי חתימתו בודאי לא מיחלף בכ"י אינש דעלמא בלא חתימה וע"כ צ"ל כתוס' משום דהוה כאין בו זמן. אך קשה ה"ל להקדים אין בו זמן ברישא. והנה בפ"ק דמגילה דרש ר"מ ותהי לו לבת לבית והקשו תוס' מ"ט לא גרשה מרדכי ותנצל מכאשר אבדתי אבדתי ותי' משום שצריך עדים ויודע למלך והקשה רשב"א הא כ' בכ"י ואין עליו עדים כשר מן התורה נתכווין להנ"ל דאפי' לר"מ דתני בת בית הא לר"מ סגי בחתם ידו. מיהו לתוס' לק"מ דס"ל לר"מ נמי אין דבר שבערוה פחות משנים ולא סגי פחות מב' עדי מסירה אך רשב"א לטעמי' בקידושין מ"ה ע"ב כ' מ"ש בקידושין וגטין הוה חב לאחריני אינו אלא כעין חב לאחרינא ומגז"ה שלא יהא מועיל הודאת בע"ד חוץ בגט דגילה קרא וכתב לה מהני הודאת בע"ד בלי עדים ולא ילפינן מיני' אפי' הוי' קדושין ע"ש וא"כ יפה הקשה ה"ל למרדכי לגרש בחתם ידו בלי עדים. ומשו"ה סיים רשב"א אין מתיישבים על דברי אגדה ולא תי' כלום ואני אומר רבותא למידחי' דברי רבותינו וע' תוס' ס"פ בן סורר ומורה פלפולא רבא באגדה זו לדינא ולא דחאו כלאחר יד. והנלע"ד אע"ג דכתב רשב"א דבגט גלי קרא דמהני הודאת בע"ד מ"מ היינו היכי דלא חב לאחרים דפסול כהונה לא הוה חב לאחרינא דאם לא תרצה להנשא לכהן מי יכרחנה להנשא לו כמ"ש רשב"א שם ומכ"ש אסתר דבלא"ה פסולה לכהונה שהרי נבעלה לגוי. אבל היכא דבאמת חב לאחריני כגון שאין לו בנים ויש לו אח דאם ימות בלא בנים תתיבם לו על כרחה. וע"י גירושין מחייבים להאח ההיא מודה רשב"א דבעי' תרי ולא מהני הודאת בע"ד. ומ"מ לא ניחא לרשב"א למימר דמרדכי הכי הוה דלא היה לו בנים והוה לי' אח דהכא כתיב ודובר שלום לכל זרעו משו"ה הקשה ולפע"ד י"ל זרעו לא קאי אזרע מרדכי דלדידי' לא הוה לי' באותו זמן ולכל זרעו קאי אעמו דובר שלום לכל זרעו של עמו כמו דכתיב זרע ישראל וה"ל כפל ענין א' במלות שונות דובר שלום לכל עמו ודובר שלום לכל זרע ישראל:

והא ג' גטין פסולים ולא בעי ר"א חתימה לשמה. יתור לשון הלז פירש"י דמדפסול רק מדרבנן ש"מ ר"א אפי' מדרבנן מכשיר. משמע דאי הוה פסול מדרבנן בלא חתימת העדים הוה א"ש דבעי' נמי לשמה ובעי נמי בפ"נ. וצ"ע א"כ נימא ת"ק דר"א הוא דפוסל מדרבנן וא"כ בעי לשמה ובפ"נ ועכצ"ל נהי מדרבנן בעי חתימת עדים אבל לשמה לא בעי או לכל הפחות אין לתקן בשביל זה בפ"נ א"כ לא צריך לייתור הלשון הלז ויש לדחוק ת"ק ר"מ וכ"י היינו חתם ידו וכדלעיל וא"כ בפני נכתב לא בעי:

יש בו זמן ואין בו אלא ע"א פירש"י כ' סופר ועד פי' כן דלא נצטרך לדחוקא שכ' תוס' ד"ה יש בו זמן וכו' ע"כ פי' כפשוטו כ' סופר אבל צ"ע דקיי"ל כרב ור' יוחנן לקמן כ' סופר ועד הולד ממזר וכתב ידו שנינו וכמ"ש תוס' ומ"ט פרש"י שלא כהלכתא. ע"כ נלע"ד דהרי"ף פי' המגרש כ' דגאון אמר משו"ה פסול כתב סופר ע"א והולד ממזר דה"ל מזויף מתוכו והשתא בהס"ד דלא אסיק אדעתי' הך דמזויף מתוכו א"כ לכ"ע כתב סופר וע"א אינו ממזר וא"כ נוח יותר לפרש בכתב סופר ועד שלא נצטרך לדחוק כמ"ש תוס' ד"ה יש בו זמן:

וגובה מנכסים משועבדים. לרש"י בפי' השני גובה בכל השטרות מנכסים משועבדים והתוס' סוף ד"ה וגובה כ' רש"י לקמן י"א סוף ע"א משמע דאינו גובה אלא מבני חרי ולקמן אי"ה בסמוך גבי דקיי"ל הלכה כר"א בגטין נכתוב יישוב לזה:

מפני תיקון העולם פירש"י שמא ימותו וכו' תראה חתימתם לעדים אחרים והם יכירוהו עכ"ל. ולא פי' לן מה יועילו אם יכירו חתימת העדים הא בעי' עדי מסירה ואם כוונתו כמ"ש רשב"א בשמעתין לקמן גבי מזויף שכיון שעדים חתומים מסתמא נעשה הכל כדין ונמסר בפני עדי מסירה ע"ש ה"ל רש"י לפרש. אבל כוונת רש"י שהעדים חותמים רוצה לומר שהעדי מסירה הם עצמם יחתמו עצמם על הגט כמו שאנו נוהגים וכן פירש"י לקמן כ"ג ריש ע"א ד"ה והוא שיהיה גדול עע"ג וז"ל וסיפא דקאמר שאין קיום הגט אלא בחותמיו היינו עדי מסירה שרוב גטין נמסרים בפני החותמים עכ"ל וצ"ל הא דכותבים גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו על המיעוט קאמר ובגטין הנשלחים ממ"ה וכה"ג וא"כ ר"מ היא דכבר כתבתי לעיל דלרש"י דלא בעי מוכח מתוכו אתי' מתני' דהתם כר"מ. ועפי' רש"י לקמן יו"ד ע"א ד"ה איכא ביניהו שמות מובהקים וכו' ע"ש תראה כי המזויף מתוכו דעדים גוים או שארי פסולים היינו משום דאתי בעל למסמך אהחותמים שהי' הם עצמם עידי מסירה ולא שהב"ד יסמוך עליהם אלא הבעל יסמוך עליהם וכששמותם מובהקים יכירום שאינם ישראלים. ולזה נתכוון גם הרשב"א בשמעתין גבי מזויף מתוכו והגאון בית מאיר סי' קל"א לא עמד על כוונתו ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף